אלי קאר-צ'למן: שילוב בנים בלמידה באמצעות משחקי מחשב | Video on TED.com

אלי קאר-צ'למן: שילוב בנים בלמידה באמצעות משחקי מחשב | Video on TED.com

הכן ילדך לרשת...

האם הילד שלך מוכן לחיים? יש להכין אותו גם לחיים באינטרנט

אתם מלמדים את הילדים שלכם לחצות את הכביש בזהירות, ואיך להיזהר בים. זה רק מתבקש שתלמדו אותם איך לגלוש ברשת באופן בטוח. במיוחד בימים הראשונים שלהם, חשוב לתת לילדים יד מכוונת ולהקנות להם הרגלים נכונים כדי שיוכלו להסתדר בעצמם, למצוא את הדברים המתאימים להם ולהתרחק מסכנות

זיו קיטרו פורסם 11/9/11

ילדים חשופים לאינטרנט מגיל מאוד צעיר, אבל יש הבדל גדול בין פתיחת חשבון באתר משחקים בו אתם מאפשרים להם לפצח חידות, לבין גלישה אמיתית. העובדה שהילד שלכם יודע להפעיל מקלדת ועכבר לא אומרת שהוא יכול לגלוש ברשת. חסרים לו כמה כלים בסיסיים, שרק אתם יכולים להקנות לו.


השאלה היא עד כמה ההורים מעורבים במה שעושה ילדם במחשב / ברשת? עד כמה הם יודעים מה הילד עושה שם ועד כמה ם מבינים עד כמה מרחיקי לכת יכולות הפעולות ברשת להיות. הילדים מתנהלים ברשת סבוכה ועשירה מאד ולומדים תוך כדי תנועה. הבעיה שהמבוגרים גם הם לומדים את הרשת יחד עם הילדים ולרוב לאט יותר... בעיקר בשל קוצר הזמן. ילדים מלמדים זה את זה ואת עצמם על דברים חדשים שניסו והצליחו, יש להם זמן והרבה יכולת ל"רוץ" אחרי הקישורים והמחשבה ה"מפוזרת" שאנו המבוגרים לא מורגלים בה. דרך החשיבה מתאימה לשלהם והם מתנהלים בה בטבעיות. אבל!!!! לא מכירים את הסכנות בה. בעוד שבעולם מחוץ למחשב (ואני בכוונה לא קוראת לו העולם האמיתי כיון שהעולם ברשת האינטרנט אמיתי מאד!) בעוד ששם אנו מכירים את הסכנות ומקפידים להזהיר את ילדינו ותלמידנו מפניהן, כאן איננו מכירים את הסכנות וברור שלכן גם לא נוכל להזהיר מפניהן כמו גם שלא תמיד נדע להדריך כיצד לנהוג ולהזהר גם מסכנות שאנחנו כן מודעים אליהם. את העולם הזה אנו לומדים יחד ולא מודעים אליו ומכניסים את ילדינו אליו בקצב שבחרנו. הקצב נקבע על ידי הרשת עצמה, החידושים בה ועל פי קצב הלמידה שאותו קובעים הילדים. לכן לא ברור שההורים יכולים להקנות לילד כלים לעולם החדש הזה אבל ברור שהם צריכים להיות מודעים לכך ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק כדי לוודא שלא יתרחשו אסונות. ההורה צריך לפי דעתי להגן על ילדיו ולהקנות להם כלים דווקא בדרך הישנה - לדבר על הסכנות, לבדוק מה הילד עושה בשעות הפנאי שלו (במחשב כמו בחוץ) לחנך את הילד לא לגנוב, לא לפרוץ לא לקלל (במחשב כמו ברחוב ובבית) לנהוג בכבוד ולהזהר מאנשים שאינם מכירים. להבהיר שאדם ש"פגשתי" במחשב הוא בדיוק כמו אדם זר ברחוב ולכן אני לא משוחח איתו ולא נותן לו פרטים אישיים. עדיין הדרך של לשוחח עם הילדים זו הדרך הנכונה בחינוך!

שנה של הדרכה

השנה אני עומדת להדריך במסגרות שונות בנושא התיקשוב.
אדריך השתלמות בית ספרית במסגרת תוכנית התקושב הלאומית, אדריך השתלמויות בפסג"ה - של מורים וגם של גננות
וכן אהיה מדריכה בבתי ספר באופן פרטני ו/ או קבוצתי למורים שצריכים להכניס את השימוש במחשב לשגרת ההוראה שלהם.
המגוון יהיה מעניין. אני מתלבטת על מה עלי לשים דגש בכל מקום, והאם זה זה באמת משנה באיזה כובע אני מגיעה או שהמטרה היא אותה מטרה. נראה לי שמטרת העל - היא ההכנסה של השימוש במחשב לשגרת היום של המורה, להפוך אותו לחלק בלתי נפרד מההוראה ולא לאילוץ מכעיס שיש מדי פעם להתייחס אליו. המורים שפגשתי בהם מתייחסים באופן שונה לשינוי הנכפה עליהם. דווקא המתוקשבים שבינהם יצאו נגד התוכנית שעליהם להגיש בתוכנית התקשוב, וטענו שהתכנון הוא קשה ויש בו הרבה עבודה. בבתי ספר בהם המנהל/ת דומיננטים מאד ודורשים את השימוש היומיומי במחשב ובמקביל  גם נותנים תנאי עבודה המאפשרים את שילובו יש פחות התנגדות וקבלה של הצורך בשינוי. התרשמתי במיוחד מבית ספר  בו כל מורה קיבלה את המערכת שלה על דיסק און קי . המנהלת חילקה להן דיסק און קי אישי ובו כל החומרים שהיו צריכות לתחילת השנה. בעיניי זו עשייה במיטבה - לא בדיבורים אלא במעשים. המורות התבקשו לפתוח חשבונות דואר ולתקשר עם ההורים באמצעותו. מסתבר שיש עוד מורים שלא שולטים בכך ולא יודעים לשלוח דוא"ל. אני יושבת איתם אחד אחד ומלמדת והאמת - מרגישה בשליחות. הן כל כך שמחות על העזרה ומספרות על כך שבבית שלהן כולם יודעים אבל אין זמן ולא רצון ללמד אותן או שמוכנים לעשות הכל במקומן ואז הן לא לומדות... למידה קונסטרוקטיביסטית - אמרנו כבר לא? במקביל לכל ההדרכה אני גם מלמדת בבית ספר בשמחה רבה תלמידי כתות א' וב' והולכת איתם בשמחה לחדר מחשבים. שם אני מוצאת ילדים - ילידי המאה ה 21 כולם נולדו לפני 6 או 7 שנים, יודעים להחיזק עכבר ביד ולשחק במחשב ולכולם כאחד יש מחשב אחד בבית לפחות, אבל הם לא יודעים לעבוד במחשב ולא מכירים את המקלדת. אנחנו כותבים, מכינים קומיקס, מכינים מצגות לחגים, יוצרים אנימציה וגם כאן אני מוצאת ילדים שמפחדים לנסות "אולי לא יצליח"..."אני לא יודע את זה".... והפתרון שלי הוא אותו פתרון - תעשה לבד, תנסה לא יקרה שום דבר, אם לא תנסה לבד לא תדע לעשות. מדהים שגם הילדים חוששים מהנסיון הם לא חוששים מהמחשב אבל הפחד לא להצליח במשהו שאני לא מכיר כנראה מוטבע בכולנו בלי קשר לגיל, ולכן הלמידה הפעילה כל כך מהותית וחשובה בעיניי ומוסיפה כל כך הרבה לכישורי החיים של כולנו בלי קשר למיומנות מחשב זו או אחרת. מטרה לקחת משימה חדשה ולנסות לבצע עד שנצליח!