אייך להצליח בששה שיעורים?
עד כמה אני כהורה אחראי להצלחה של הילדים שלי? האם חשוב יותר שהילד יהיה מאושר או שיצליח? האם כדאי לדחוף אותו? להכריח אותו להתאמן בפסנתר או לעשות שיעורים או להשאיר את האחריות אצלו? האם יש דברים שכולנו יכולים לעשות כדי להפוך את הילדים שלנו למצליחנים? מה התפקיד של בית הספר  אם יש לו תפקיד בכלל? מה גורם לילד להצליח ? מהם התנאים בהם ילד אכן מתקדם ומצליח?

מה למדנו בתכנית?
שכדי לגדל ילדים מצליחים,צריך לשמור על מספר כללי מפתח פשוטים: 

1. צריך להאמין. כל ילד צריך מישהו שיחלום אותו יאמין שהוא יחיד ומיוחד. 
2. העניקו לילד תנאים יוצאי דופן, המתאימים לצרכיו: חוג מיוחד, תנאי לימודים ספציפיים.
3. חנכו את הילדים לעצמאות ולאחריות מגיל קטן.
4. הקנו להם משמעת עצמית. היא חשובה יותר מאייקיו
5. המוח הוא גמיש, בעיקר בגיל צעיר. עודדו את ילדיכם לחזק ולאמן אותו.

אז מהי הצלחה? מה פרוש ילדים מצליחים?  התוכנית מדברת על היכולת להביא כל אדם למיצוי הפוטנציאל שלו, על היכולת לנצל את הזמן, הידע, היצירתיות של כל אחד, בתחום שבו הוא חזק ביותר. סקר שערכו בקרב ישראלים מעיד שהמשפחה היא המקום הראשון במדד הצלחה שלנו. ולכן הצלחת ילדינו היא הצלחה שרבים מאיתנו זוקפים לזכותם - השקעתה וחינוך או גנים, בכל מקרה הצלחת הילדים היא הצלחת ההורים. 

בתוכנית מוצגות כמה משפחות המחנכות את ילדיהן להצלחה. חלק הצלחה בתחום אחד על חשבון כל התחומים האחרים וחלק מדגישים את הייחוד ומאפשרים להשקיע ולהתמחות בו בלי לבטל טת תחומי החיים האחרים. השאלה על האושר לעומת הצלחה אינה רלוונטית כיון שאושר נמדד בכל גיל באופן שונה. יש אנשים שהצלחתם מהוה מקור אושר עבורם ויש שיחוו את המתח והדרך להצלחה כעבודה קשה ללא הנאה ולכן ההצלחה לא תמיד תתחבר בזכרונם דווקא לאושר.

גם המושג "הצלחה" הוא מושג שקשה להגדירו, כתבתי כאן בעבר על המושג הצלחה וגם אז דיבר המאמן בסרט, על ההתמדה והמחוייבות לתהליך כדרך להצלחה. הצלחה לא קורית מאליה, ללא השקעה של משאב כלשהו - זמן, מאמץ וכודמה.

תאוריית הזרימה

 תאוריית ה- Flow של מייק צ'יקסנטמיהאי מעניקה מפתח משמעותי מאוד אשר הבנתו יכולה להעניק לנו חיים טובים יותר. 

באתר של עמית כהן היא מתארת את הפסיכולוגיה החיובית ואת התפתחות תאוריית הזרימה. מרות מצב קשה זה צ'יקסנטמיהאיהקדיש את מחקרו להבנת הסוגייה כיצד יש אנשים שהיו שמחים, הקרינו תחושת ביטחון והיו אופטימיים לגבי עתידם גם במצבים מאד קשים כמו במלחמת העולם השנייה. צ'יקסנטמיהאי וצוות חוקריו מצאו כי על אף שיש הבדלים עצומים בפעילויות של הנחקרים כולם מתארים את אותם מרכיבים פסיכולוגיים אשר גורמים להם להרגשת סיפוק ומשמעות. המשוף לפעילויות שגרמו הנאה היו : שהפעילות מאתגרת ודורשת מיומנות, ריכוז,שיש לה יעדים ברורים, קבלת משוב מיידי, מאפשרת מעורבות עמוקה אך ללא מאמץ, מאפשרת תחושת שליטה, תחושת העצמי שלנו נעלמת, והעדר רגש כי בשל העיסוק והריכוז במשימה, פעילות שבה תחושה שהזמן עוצר מלכת. תחושת הזרימה מתאפשרת כשאנחנו מתעסקים בעצם בחוזקות שלנו, ברגע שאנו יודעים להשתמש בהם ביום-יום כך תגבר תחושת הזרימה ובהתאם לכך תחושת הסיפוק והאושר מהחיים. סימן ההיכר של הזרימה היא תחושה של ספונטניות שמחה

כאשר האתגר  גדול יותר מהיכולות שלנו, אנו הופכים להיות חרדים. כאשר האתגר קטן מדי- אנו הופכים משועממים, שמירה על איזון דינמי בין היכולות לאתגר הוא המפתח לחוות את הכיף בעבודה.

כלומר, שמירה על אותה דינמיות.  על כל אחד למצוא בדיוק את הכמות הנכונה של אתגר .

אם יהיו בעבודה אתגרים מורכבים, המאפשרים לפרט לעסוק או להתנתק, לעבוד קשה או לעבוד בטוח.

כיף כהגדרתו Flow, אשר מוגדר כפונקציה של היחס בין האתגר והיכולת צריך להישמר  גם אצלנו כמבוגרים ובודאי שאצל ילדים שלומדים. צירכה להיות התאמה בין יכולותיהם לבין האתגרים המוצגים בפניהם על ידינו כמורים  - הורים

הנאה ואיכות חיים

את הקורס שהתחלנו ללמוד בנושא  משחקים, בחרה המרצה פרופסור מיקי רונן, לפתוח בקריאת פרק מספר העוסק בתאוריה הזרימה, הפרק נקרא "הנאה ואיכות חיים". אני קוראת אותו ומוצאת את עצמי חושבת על הנאמר בו ומתחברת בכל פעם מחדש לאמת שיש בו. בפרק מספרים על מחקר העוסק בפעולות שגורמות לנו הנאה.