אי אפשר לחבר את הנקודות במבט קדימה רק במבט לאחור

סטיב ג'ובס - האיש שהקים את חברת אפל ויצר את המחשב האישי הראשון בשנת 1976, נאם לפני 6 שנים בפני בוגרי אוניברסיטת סטנפורד. מאז יצר את סרטי "צעצוע של סיפור" ואת האייפון והאייפד.  אתמול הוא הודיע על עזיבת תפקידו. בכתבה מצטטים אנליסטים האומרים ש"אפל" היא סטיב ג'ובס וסטיב ג'ובס הוא "אפל". "האיש שהחזון שלו הפך את הכל לאפשרי"    "יום עצוב לטכנולוגיה" מתאר אותו אחד הבלוגרים. 

העלתי לכאן כמה משפטים מרכזיים בעיניי מהנאום שלו, ואני מצרפת את הקישור לנאום גם בכתב, כיון שיש בו חזון לחיים בכלל שמאד אהבתי. איש שיצר שינוי עצום בחיים של כולנו מכל היבט שעליו נסתכל. ומבחינה טכנולוגית - לא יאמן אייך בתקופה כל כך קצרה השינוי הוטמע באופן כל כך עמוק בחיינו.  מ1976  ....ועד היום-כל ילד משחק באייפון, בגודל כף ידו.

• "הרבה מהדברים שהתגלגלתי אליהם כתוצאה מסקרנות ואינטואיציה התגלו כבעלי ערך עצום בשלב מאוחר יותר של חיי. אבל אי אפשר לראות את הנקודות במבט קדימה, רק בהמשך במבט לאחור".
• "אתם חייבים לבטוח בכך שהנקודות יתחברו בשלב כלשהו בעתידכם.האמונה שהנקודות יתחברו במהלך הדרך תיתן לכם את האומץ ללכת בעקבות הלב שלכם, גם כשהוא מוביל אתכם מחוץ למסלול...."
• "לפעמים החיים מכים אתכם בראש: אל תתנו לזה לגרום לכם לאבד את האמונה...הדבר היחיד שעזר לי היה שאהבתי את מה שעשיתי. אתם חייבים למצא את מה שאתם אוהבים, זה נכון לגבי העבודה בדיוק כמו לגבי בן זוג. העבודה ממלאת חלק עצום מחייכם, והדרך היחידה לעבודה נהדרת היא לאהוב את מה שאתה עושה. אם לא מצאתם - המשיכו לחפש ואל תתפשרו. אתם תדעו כשתמצאו."
• "לזכור שאתם עומדים למות זו הדרך הטובה ביותר כדי להפסיק לחשוב שיש לכם משהו להפסיד- אתם כבר עירומים; אין סיבה לא ללכת בעקבות הלב שלכם"... אל תחיו חיים של אחרים, אל תתנו לדעות של אחרים להשתיק את הקול הפנימי שלכם והכי חשוב גייסו את האומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה שלכם".
• ולסיום ברכה של פרידה "אני מאחל לכם הישארו רעבים, הישארו מטופשים"

הנאום בכתב

מה תפקיד המורה במאה ה 21?

בשבוע הבא אתחיל ללמד מורים בבית ספר במודיעין בהשתלמות במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית.
לשמחתי הרבה התוכנית נכנסת לעיר מודיעין כולה וכולי תקווה שהשינוי המערכתי יעלה ברמה את כל בתי הספר בעיר וכל מערכת החינוך תרויח מכך - כולל צרכניה - הילדים.
התחלתי לחפש סרטים שימחישו מה צריך לקרות במאה ה 21 ונתקלתי בסרט הזה. סרט שלא עוסק בטכנולוגיה ובלמידה באמצעותה, אלא מבקש לעשות שינוי חשיבה. שינוי תפיסתי של המורה. שינוי בשאלות שמורים שואלים את תלמידיהם או למעשה לא שואלים אותם...אלא מפנים אותם אל המקורות שיעזרו להם למצא תשובות או דרכים חדשות. הסרט מתמקד בתפקידו של המורה כמתווה דרך ומוביל. המורה הוא מתווה, מעורר מוטיבציה, יוצר סקרנות, מעודד חשיבה ולמידה. לא שואל את תלמידיו שאלות ומחכה שיענו אלא מבקש לדעת מה מעניין אותם ומשם ניגש ללמד את מה שמעניין ומסקרן.  כולי תקווה שהשינוי התפיסתי המהותי הזה אכן יקרה בסופו של דבר. לחפש את הסקרנות והמוטיבציה ללמידה, ברגע שנגיע לשם תיהיה למידה מתוך הנאה ותתקיים הפנמה וחשיבה.

התפתחות מקצועית של מורים הבונים משימות מתוקשבות

מחקר בריטי חדש מגלה כי מורים העוסקים בהבנייה, ארגון ובפיתוח משאבי למידה בסביבה מתוקשבת מתפתחים וצומחים מבחינה מקצועית ופדגוגית יותר ממורים אחרים בסביבה מסורתית של הוראה כהעברת תכנים. המחקר מבוסס על ראיונות עם 16 מורים בבתי ספר יסודיים אשר היו מעורבים  בפיתוח  חומרי למידה מתוקשבים  לכיתה. כעוגן לבדיקת הלמידה המקצועית של המורים  שימשו רכיבי רפרטואר תפיסת הידע הפדגוגי-טכנולוגי Technological Pedagogical and Content Knowledge .

ממצאי המחקר מצביעים על כך התפתחות הידע של המורים הייתה בו-זמנית גם בתחומי התקשוב וגם בתחומי הפדגוגיה והיא נמצאה כמשמעותית. המחקר ממליץ על שילוב מורים בבתי ספר יסודיים בפיתוח חומרי למידה קוריקולריים כאמצעי להתפתחות מקצועית, הנעת מורים ולהשבחת ההוראה בכיתה.

למאמר

למעשה ברגע שעלינו כמורים ליצור מהחומר שעלינו משימה כלשהי על אחת כמה וכמה משימה מתוקשבת עלינו לעבור תהליך של עיבוד, לעבד את המידע, לחשוב איזה כלי  או כלים יאפשרו להפיק את המיטב, להציג חלק מהמידע בצורה יצירתית ולשלוח את תלמידנו למצא חלק נוסף מהמידע, לשם כך עלינו לוודא שמידע כזה קיים לאתרו ולבדוק את איכותו. אי אפשר לדרוש מילדים להעריך מידע לפני שביצענו את התהליך בעצמנו. לשם כך עלינו לקרא עוד ועוד מידע ולהפנות לאתרים הטובים ביותר, המתאימים לגיל תלמידנו ולשם כך עלינו לעשות עבודת הכנה מקיפה. כמו כן עלינו הכיר את הכלים המתוקשבים ואת היתרון והחסרון של כל אחד מהם ואז להפנות את התלמידים לבצע את הסינתזה והצגת התוצרים בכלי המתאים ביותר, אין ספק שכל העיסוק והעיבוד הללו מחייבים את המורה למידה מעמיקה, ובמקביל הוא "מרויח" פיתוח מקצועי ותלמידיו מקבלים הוראה משופרת, היוצרת מוטיבציה ללמידה. כך כולם יוצאים נשכרים.

אם דף הפיסבוק שלנו היה מתעורר לחיים

אם דף הפייסבוק שלנו היה קם לחיים
בדף הפייסבוק תמונות ומשפטי מפתח שכותבים החברים, מקפלים בתוכם חיים שלמים
האם דף הפייסבוק חוטא והופך אותם לפלקט? או להפך מייצג בקיצור את מה שאנחנו רוצים לשתף אם חברים?
שאלה אתית ? חברתית?

מהי יצירתיות ? ד"ר קן רובינסון

לפני כמה שבועות כתבתי כאן על כתבתו של ד"ר רובינסון "למצא את האלמנט"
מצאתי את הסרטון הזה בהרצאות של ted בו מציג הד"ר את הטענה שלו על ריבוי אינטליגנציות והעולם שלנו כיום- בניגוד למה שהיה בעבר, ולתפקידו של החינוך בהתאם. מרתק, מצחיק ומעורר מחשבות רבות על התנהלותינו מול ילדינו ומול תלמידנו.  אני עדיין מחנכת את ילדיי הפרטיים שבלי לימודים קשה להתקדם בעולמנו. קשה למצא עבודה, קשה להתפרנס האם זה נכון? אולי התפיסות שלי מבוססות על העולם הישן בו אנחני גדלתי. אני שעדיין עובדת באותה עבודה כבר 20 שנה. היום מחליפים עבודות, משנים מקומות  ולא נשארים כל החיים במקצוע אחד...
אני חושבת בכל זאת  שלימודים הם מפתח להרבה דלתות. מאפשרים התקדמות ומאפשרים בהמשך לבחור ולשנות וככל שיהיו בידיהם יותר "מפתחות" יהיה להם יותר קל להתקדם. טענתי היא שככל שיש לך יותר ידע אתה יותר חופשי לבחור. נכון שיש הרבה ילדים ומבוגרים שהמדידה במדדים של בית הספר פוגעים בבטחונם בית ספר מודד ילדים בצורה חד ערכית ולכן חוטא לילדים רבים. ולא מאפשר להם להיות גאים בכשרונות שלהם לפתח אותם ולהתקדם בהם. ההכנה של בית ספר את תלמידיו לחיים, שזו מטרה חשובה שעליה הוא מצהיר, בהחלט לא מתממשת בהרבה מקרים.
לשמחתי הרבה ילדיי לומדים בתיכון שנקרא "מדעים ואומנויות" למזלי הטוב שניים מילדיי בחרו במסלול המדעי כיון שהוא עניין אותם והם הרגישו במסלול זה מאותגרים והצליחו בו מאד וילדתי הצעירה החליטה ללכת למסלול האמנותי, שהוא התחום החזק אצלה במיוחד והיא מתחילה עכשיו לעסוק באמנות ובעיצוב. אני חושבת שמגוון כזה המאפשר לכל תלמיד לבחור מסלול לפי נטיית ליבו ועדיין מקנה להם את התעודה הנדרשת כדי להתקדם בהמשך (זה עוד לא השתנה...) משפר את השגת המטרה - הכנה לחיים.

האם אנו מכינים אותם לעולם ?

האם אנו מכשירים אותם לעולם של היום ושל מחר או מקנים להם מיומנויות של אתמול?
בעבר היו פסי ייצור אנשים עמדו לאורכם ועשו כל אחד את חלקו ויחד יצרו משהו משותף בשיטה של סרט נע.
גם היום עובדים יחד וכל אחד מומחה בתחומו אבל הכישורים הנדרשים אינם אותם כישורים שנדרשו אז. 
בכתת הלימוד ישבו תלמידים מאחורי שולחנות מסודרים בטורים, העולם השתנה - כמות המידע הקיים זמין עצומה, העולם התפתח והכיתה? נראית אותו דבר...כמעט. האם אנו מכשירים את תלמידנו לעולם אליו יצאו בסיום הלימודים? זו השאלה שעלינו לשאול את עצמנו.

ניבוי הצלחת תוכנית התקשוב