אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך, ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות - רבי נחמן מברסלב

רשומה מסכמת-סיום לימודיי לתואר שני בחינוך במגמת תקשוב-לא ברור אייך הגעתי לרגע הזה....
אני חוזרת אחורה ומשחזרת את  מה שעברתי בזמן הזה ורוצה לסכם את הדברים, זה מה שעושים בסיום - מסכמים.
נכנסתי ללימודים בתחושה של "קפיצה למים" וצללתי.... לשנה וחצי.....  נהניתי – אני אוהבת ללמוד
הייתי מוצפת בידע, משימות ועבודה והרגשתי שאני מתחדשת כל הזמן - מתמלאת. 
הכל טוב אבל בלוג...? בתחילת הדרך היו הרבה סימני שאלה:
לכתוב .... על מה?

מה יעניין לקרא  ?   מי יקרא  ?

מה יש לי לספר ?

לאט לאט התחלתי לכתוב, כל שבוע על משהו מעניין שלמדתי, כלי חדש שהכרתי, חוויות מהשתלמות שהעברתי ומשיעור שלימדתי. מסתבר שהיו כאלה והרבה.

וכך הפכה הכתיבה להרגל..
כל פעם שמשהו חדש קורה, אני פותחת את הבלוג וכותבת, לא רק כל שבוע , לא רק כשצריך... מעלה לשם קישורים חדשים, המלצות, פעילות חדשה שהכנתי, משחק, מאמר מעניין שקראתי. כשהתבקשנו ליצור יחידת לימוד, בחרנו לבנות אותה כאן , בתוך הכלי הזה – הבלוג,שלחנו גם את תלמידנו להביע את עצמם. הבלוג הוא תבנית פתוחה שכל עוגה בה שונה, בטעם מיוחד, בהתאם ל"אופה". 

הרבה פעמים במשך הזמן הרגשתי כמו לוליין בין עבודות, השתלמויות, בית הספר, מרכז פסג"ה, הבית, בן הזוג, הילדים והלימודים, אבל המשכתי לכתוב כאן את כל מה שעסקתי בו באותו זמן. מבחינה זו אפשר לומר שהיה זה "יומני היקר" המקצועי... פרשתי את עולמי המקצועי, המקיף את כל עיסוקיי, כמורה מדריכה וסטודנטית. במהלך הלימודים נחשפתי להרבה מאד מאמרים העוסקים במהות החינוך ,כתבתי הרבה על מה שקראתי , מצאתי את עצמי חושבת על הדברים ברגעים שונים בחיים והדברים שפכו אור על עבודתי היום יומית, העשירו אותי ואת ההסתכלות שלי על הדברים וכיון שכך היה לי רצון להביע את דעתי והצורך לנסח את הדברים ולבטא אותם בצורה נהירה וברורה עזרו לי להבין אותם יותר טוב.
העבודה השיתופית שנוצרה בקבוצה שלנו, תחושת הלמידה והרצינות היתה ממש מדבקת. התמיכה בכל רגע נתון היתה יוצאת דופן וטובה לי מאד. אני אוהבת וצריכה חברה אוהבת לשתף ולהשתתף וחווית הלמידה בשיתופיות היתה לי דוגמא ללא מילים למה צריך לקרות בכיתות ואצל תלמידים בכל מקום. מן שאיפה אוטופית להגיע לכזו למידה גם בכתה.
אחד הכייפים הגדולים שהיו לי השנה היה שיתוף פעולה עם בני בן ה 17,לימדתי אותו להכין טופס מקוון להזמנת ציוד לפעולות והמחמאה הגדולה שקיבלתי הייתה כשאמר לי שעשיתי שינוי בשבט הצופים - מאז כולם מכינים טפסים... בהמשך הכנו ביחד פעילות לצוות שלו בתנועת הנוער. אני ה"מהגרת" לימדתי אותו מה שלימדה אותי פרופ' מיקי רונן על קוד qr והוא התלהב איתי. הכנו ביחד פעילות וגם חבריו לצוות נהנו. היה זה ארוע מאחד ומיוחד.  
אין ספק שהבניית ידע היא שם המשחק ואני בשנה האחרונה הבנתי ידע, כפי שמעולם לא עשיתי למדתי, התקדמתי וכל הזמן חשבתי!!! כתבתי, התפלמסתי וניסיתי עוד ועוד. אני לוקחת איתי הרבה מאד לחיי האישיים והמקצועיים ובטוחה שאמשיך לכתוב כאן עוד. מצאתי לי במה קטנה משלי שבה אני יכולה לאסוף את ארגז הכלים שלי ולהעשירו קשה לי להאמין שאוותר עליו.

כדי לסכם את השנה וחצי האחרונות בכלל ובבלוג בפרט, החלטתי להציג את הדברים לא רק בכתיבה, כמו תמיד, אלא בצורה חזותית, המבטאת את תחושותיי בכלי חדש שהכרתי.

צופים לעתיד - מערך qr

האתר בו ייצרנו את הקודים קל להפעלה והכנה. הפדגוגיה נשארה אותה פדגוגיה!

צופים לעתיד - בפעולה

חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית / יין צ'אנג צ'נג

גלובליזציה – התאמה לערכים בינלאומיים – מקורות ידע ללא גבולות של מקום וזמן.

לוקליזציה – התאמה לערכים המקומיים ומענה לצרכי הקהילה בה חיים. מעורבות קהילתית .

אינדיבידואליזציה – מענה לצרכי הפרט ותכונותיו.

לטענת צ'אנג השינוי המשמעותי שצריך להתחולל במערכת הוא אימוץ של פרדיגמת חינוך חדשה. ניהול עצמי של בית ספר לא במטרה לייעל את עבודתו, כפי שגרסו עד כה, אלא ניהול עצמי במטרה לענות על חשיבה חדשה על חינוך. החינוך נוגע לכל המעגלים שהאדם נחשף אליהם ונגיש אליהם במהלך חייו. החל מהשונות הבין אישית, הכישורים והיכולות האישיים, נקודות החוזק והחולשה של כל אדם והתייחסות אליהן במהלך הלמידה. המשך להתייחסות לחברה בה חי הלומד, הקהילה ממנה הוא מגיע והערכים החשובים והמרכזיים של קהילה זו וכלה בעולם כולו שהיום הוא פתוח ומאפשר למידה ללא גבולות של מקום וזמן. מקורות המידע שהאדם בימינו חשוף אליהם הם בלתי נדלים ואינם מוגבלים. אפשר ללמוד מכל מקום מכל אדם ולא דווקא מהמורה בבית הספר. מכאן שבתי ספר, צריכים ליצור בעצמם, כל אחד בהתאם לקהילה בה הוא מתקיים והאוכלוסייה המגיעה אליו, את תוכניות הלימודים המתאימות לו. מתוך התייחסות לשונות שבין תלמידיו מצד אחד והתייחסות לחידושים בעולם מהצד השני.  

צ'אנג מדבר על תהליך משולש - אני רואה אותו כמעגלים היוצאים מהאדם - ההתייחסות ליחיד ואל צרכיו וכישוריו ומה יגרום לו ללמוד, מה יניע אותו ויגרה את סקרנותו, כיצד הוא יבין הכי טוב את המידע הקיים בעולם סביבו. האדם חי בסביבה קרובה- משפחה, המקום בו הוא חי, החברה והערכים המקובלים בה וכיצד הוא מתנהל בתוך כל אלה, הקשר שלו עם סביבתו הקרובה. מכאן המעגל החיצוני הוא העולם הרחב ממנו ישאב מידע ויתנהל בו, בעזרת הכלים שרכש בסביבתו הקרובה. האדם לומד כל חייו. התהליך לא מסתיים בבית הספר. עלינו כמחנכים, מוטלת האחריות לשמור על ה"ניצוץ" , הסקרנות של הלומד, כדי שימשיך בתהליך הלמידה וכן עלינו לדאוג שיהיו לו כלים ללמוד. כשיתקל במשהו חדש יוכל וידע כיצד לבחון את המידע המגיע מכל עבר, לאור הערכים של החברה בה הוא חי, ובהתאם ליכולותיו האישיות. שיוכל למצות את הכישורים שלו במלואם ולהפיק מהלמידה את המכסימום. בית הספר צריך לדאוג לתת לתלמידיו הזדמנויות.

מה פרוש הזדמנויות?                " יכולת ללא הזדמנות אינה שווה דבר" - נפוליאון בונפרטה

להקנות כלים רלוונטיים ללמידה, לניתוח ולהבנה. כלים המתאימים לעולם המתפתח במהירות סביבנו. עידוד יזמות, חשיבה ביקורתית, יצירתיות ונקודות חוזק , גירוי הסקרנות והגברת המוטיבציה. ל"פתוח" את העולם ולהראות ללומדים מה קיים בעולם, להציג בפניהם את התמונה גדולה ככל שאפשר, כדי לגרות את סקרנותם ולגרום להם להיות מסוגלים לחפש את מה שמעניין אותם, לתת להם כלים כיצד לעשות זאת, כיצד להגיע למידע? כיצד לחפש אותו? לא להגיש להם אותו ולהפוך אותם לפסיביים. להראות אייך ההיגיון של המערכת עובד? ולהיות שם כדי לפתור תסכולים ולסייע בדרך. שלא יתייאשו מהתהליך.

בדרך כלל, הזדמנויות מחופשות לעבודה קשה, ולכן רוב האנשים אינם מזהים אותם. - אן לנדרס

בית הספר, צריך לקדם למידה, לעודד יזמות ופתוח לקבל מומחים מן החוץ (ללא גבול של מקום או גיל). ההתייחסות לתלמיד צריכה להיות על מכלול כשרונותיו והאינטיליגנציות השונות הגלומות בו ומטרת החינוך לשכלל את האינטיליגנציות הללו ובמרכזן את אינטיליגנציית הלמידה. תהליך כזה דורש מהמורים להיות בעלי אינטליגנציה לפחות כמו זו שאנו רוצים להקנות לתלמידנו, כיון שהמורים צריכים להוות מודל של למידה כל החיים. המורים שלומדים ומתפתחים הם רלוונטיים ומביאים את החידושים לבית הספר. ככל שהמורים יהיו מעודכנים יותר ומחוברים למומחים בעולם ובקהילה כך ייהנו תלמידיהם מהפתיחות ומהעדכניות. חווית הלמידה היא חוויה מהנה,אני באופן אישי מאד אוהבת ללמוד. אני מרגישה שאני מתמלאת מלמידה. אני מאמינה שכשאני מגיעה עם  משהו חדש שזה אתה למדתי, לכתה, חווית ההנאה שלי עוברת לתלמידיי. הצורך בחידושים והרצון להתעדכן משותף לנו ואני רוצה להאמין שזה "מדבק". ההתלהבות ממשהו חדש וחדשני נותנת מימד חדש להוראה וללמידה- חוויה משותפת למורה ולתלמידיו. בית ספר לא יכול להיותמנותק מסביבתו. הוא חייב להיות חלק מהקהילה, הסובבת אותו ומזינה אותו ובאותה מידה עליו לקחת חלק בשינויים החלים בעולם. אסור לנו לשכוח שהתלמידים הם חלק מהקהילה ומהעולם ואחת המטרות העיקריות שלנו היא הכנתם לחיים מלאים באותו עולם.  

"העולם הוא הכיתה שלנו והחיים הם תוכנית הלימודים" ~ ניומי

"הוראה אינה מילוי מיכל, אלא הבערת שלהבת." ~ וויליאם ב. ייטס

אינטליגנציות מרובות (מתוך האתר של ברנקו וייס)

תיאוריית האינטליגנציות המרובות פותחה על ידי הווארד גרדנר וחוללה מהפכה בהגדרה של אינטליגנציה.
במשך עשרות שנים נתפסה האינטליגנציה כישות אחידה; כושר כללי (g) הניתן למדידה באמצעות סולם ה-IQ, שהמיקום לאורכו מדרג אנשים כאינטליגנטיים יותר או פחות. בעשורים האחרונים פותחו תיאוריות וגישות שונות בניסיון להגדיר אינטליגנציה ולהבינה. 

  

מהי אינטיליגנציה לפי גרדנר? 

תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר החלה כניסיון להגדיר מהי אינטליגנציה. על פי התיאוריה של גרדנר, לבני אדם יש אינטליגנציות מרובות, אוטונומיות במידה רבה, ובלתי ניתנות למדידה כמותית פשוטה.  התיאוריה מבוססת על תובנה פשוטה: אין אנשים אינטליגנטים באופן כללי; יש אנשים אינטליגנטים בתחום מסוים. אדם יכול להיות אינטליגנטי מאוד בתחומים מסוימים, ובלתי אינטליגנטי בתחומים אחרים. לכל אדם יש "פרופיל אינטליגנציות"  המאפיין אותו.

גרדנר זיהה שמונה אינטליגנציות מובהקות : לוגית-מתמטית, לשונית, מוסיקלית ,מרחבית, גופנית-תנועתית, בין-אישית , תוך-אישית, נטורליסטית. המסר של תיאוריית האינטליגנציות המרובות לאנשי חינוך הוא כי התלמידים שונים זה מזה. כל אחד מהתלמידים אינטליגנטי על פי דרכו, ועל כן כל אחד ראוי לחינוך המותאם לכישוריו ולנטיותיו. 

במאמר של יין צ'אנג צ'נג  - חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית, הוא טוען שכשמתכננים ת"ל ושיטות הוראה במטרה שיפתחו את אותן אינטליגנציות, כדי להכשיר את הבוגרים לסביבות מורכבות,  צריך לקחת בחשבון שהאינטליגנציות הן תלויות הקשר. הוא מגדיר  שש אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר - CMIs : אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית , פוליטית, תרבותית ולימודית. לפי התאוריה שהוא מציע שתתאים את חינוך בבתי הספר למאה ה 21, "פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר הוא תנאי בסיסי לפיתוח יחידים, מוסדות , קהילות חברות וקהילות בין-לאומיות בהקשרים מקומיים וגלובליים מורכבים, במיוחד בהיבטים כנולוגיים, כלכליים, חברתיים, פוליטיים, תרבותיים ולימודיים. " על פי דבריו הרפורמות החדשות בחינוך צריכות לעסוק בפיתוחן של אינטיליגנציות אלה, המכשירות את הבוגר לעולם המודרני. הקשר בין 6 האינטיליגנציות הוא קריטי והן מחזקות זו את זו, כשבמרכז נמצאת אינטיליגנציית הלמידה. תפקיד ביה"ס לחזק את הזיקות בינהן, היכולת להעביר אינטיליגנציה אחת לאחרת, כדי לפתח חברה חושבת או לדבריו "כפר גלובלי אינטיליגנטי". אינטיליגנציית הלמידה צריכה להיות המוקד של כל השאר, כדי להאיץ את התפתחות כל האחרות. הדגש צריך להיות על פיתוח יכולת התלמידים ללמוד!!! למידה עיקבית יצירתית וביקורתית, במטרה שתמשיך כל החיים. 

"צופים לעתיד" היה נכון!

"החינוך היעיל ביותר הוא לתת לילד לשחק בדברים נפלאים." ~ אפלטון

ללמוד מתוך משחק - הנעה ללמידה והנאה מהלמידה
במסגרת הרצון להשתלב במהירות שהטכנולוגיה מתקדמת ולהדביק את הפער בינינו לבין הדור הצעיר והחכם העומד מולנו, ןלהפוך את רכישת הידע לחוויתית . בדקנו כיצד אפשר לשלב את אותה טכנולוגיה שעליה סיפרתי בפוסטים קודמים טכנולוגית ה QR.
רצינו לפרוץ את הגבולות של המקום והזמן וכדי לא להאבק במגבלות הממסד והמערכת הלכנו לבדוק את שילוב הטכנולוגיה ותגובות הנוער אליה, במסגרת חינוכית שאינה שייכת למסגרת הפורמאלית  - תנועת נוער - תנועת הצופים. הכנו פעולה בה כל המשימות היו מקודדות ב qr. כללי התכנון של הפעולה לא השתנו - היו מטרות, מתודות וגיוון של פעילויות ובכל אלה שילבנו גם טכנולוגיה. מצאנו כלי שמייצר את הקודים בקלות רבה, הכלי מאפשר לייצר קודים לכל מה שיעלה בדמיונכם...כתובת של אתר, טקסט, וכו'. כך שלאחר שמצאנו את מקורות המידע והכנו את הפעילויות קודדנו אותן והדפסנו על דפים. כך שהחניכים היו צריכים לסרוק באמצעות הסמארט פון  שלהם את הקוד ו...הופ לבצע את המשימה. השתמשנו בסמארטפון גם לצורך צילום באחת המשימות ולהסרטה, להקשבה למוסיקה ולקריאת כתבה - המכשיר הנייד הכיל את כל מקורות המידע שאליהם היו הפניות. חשוב לציין שבכל פעילות השתמשנו במקור מידע אחר - שיר / כתבה / מערכון מוקלט / מקור מידע .
מה שהיה יפה מאד לראות היה את ה ה ת ל ה ב ו ת!!! ההנעה ללמידה היתה כאן מורגשת ואמיתית ובלתי משתמעת לשני פנים. הנעה והנאה, התלהבות יחד עם התסכול אם נראה לרגע שהטכנולוגיה  לא עובדת מייד....
מצרפת קטע ראשון מהסרט שהסרטנו במהלך הפעולה בו שומעים ורואים את ההתלהבות!!!

השבוע באחת מהכיתות בהן אני מדריכה המורה העבירה שיעור חשבון בדרך של משחק לתלמידי כתה א'. בסיום השיעור ביקשתי ממנה לשאול אותם אם ירצו לשחק שוב בשיעור חשבון באותה דרך, היא שאלה אותם  והם כולם כאחד אמרו שכן הם מאד רוצים לשחק שוב בחשבון. היא שאלה למה? והם ענו כי זה היה כייף....תשובתה היתה  "כייף זה לא נימוק...." ואני חושבת שאם ילדים מסיימים שיעור חשבון ואומרים שהיה להם כייף זו הצלחה גדולה למורה וסיבה מעולה להמשיך לשחק ...וללמד.

הדיאלקטיקה שבין ביזור למרכוז במערכת החינוך בישראל / פרופסור עמי וולנסקי

הריכוזיות של מערכת החינוך בישראל לא התחילה עכשיו ונראה שהמערכת משמרת את ריכוזיותה בכל דרך אפשרית.

ההתחלה היתה עם קום המדינה המטרות היו מטרות לאומיות והריכוזיות היתה כורח המציאות.

המטרות היו ליצור חינוך חובה, להגדיל את כמות הילדים ההולכים לבתי הספר ורוכשים השכלה וכמובן ליצור תוכנית לימודים אחידה המדגישה ומחזקת תרבות ומורשת אחידה לכולם. אבל מאז עברו מעל 60 שנים...האם המצב לא השתנה? האם לא הגיע הזמן לסמוך על מנהלים, מורים ואנשי מקצוע הקרובים לבית הספר שידעו מה טוב עבור הילדים המגיעים אליו? האם אי אפשר להרשות לכל מקום ואזר לפתח תוכניות מתאימות לאוכלוסיה בה הם מתקיימות?

      היחס של המשרד למנהלי בתי הספר ולמורים, יחס שהתחיל באותם ימים אך ממשיך גם היום. נקודת המוצא של חוסר אמון במנהלים ובמורים, בצוות העובד ונפגש עם הילדים, הצוות המחנך! חוסר אמון זה יצר מצב של התערבות בלתי פוסקת בכל חלק של התהליך החינוכי המתרחש בבתי הספר והכתבה מלמעלה. 

מערכת שאינה סומכת על העובדים שלה, לא יכולה להתקיים ולהתפתח. עובדי ההוראה, אנשי החינוך צריכים להיות קשובים לתלמידיהם, רחמנים, מכילים, קשובים ואמפטיים. לקבל כל ילד כפי שהוא ולגבש כיתה וחברת ילדים שיש בה אקלים חברתי נעים וסובלני.  בנוסף על המורים  להיות משכילים, מומחים בתחומי דעת שונים, מעודכנים, רלוונטיים ובעלי כישורי הוראה והדרכה.
על המורים  ל"געת" בנפשו של הילד אך יחד עם זאת להקנות לו ידיעות ולבחון את הישגיו.
כל אלה מתוך גישה יצירתית המעוררת אתגר, רצון ללמידה, עידוד והקניית בטחון ואמון של הילד בעצמו ובסביבתו. כל אלה נדרשים מהמורים והמנהלים, בלי שיהיה בידם הכוח או הסמכות לקבוע . מנהלי בתי ספר שמגיעים לעבודתם מתוך חזון ורואים הזדמנות לשנות וליצור משהו חדש, הרבה פעמים נחסמים ע"י המערכת. מורים יצירתיים, המנסים לחולל שינוי נתקלים בהתנגדויות מצד עמיתיהם וגם מצד המערכת – המפקח ומשרד החינוך, השומר על כוחו הריכוזי בהכתבה של כללים ושיטות חדשות לבקרים. למערכת הריכוזית יש כוח להכתיב שינויים, כאלה ואחרים, בקצב שהיא קובעת וללא התייעצות והתייחסות ל"שטח".  האם אפשר לדרוש מהמורים אחריות כשלא מעניקים להם שום סמכות?

נקודת האור בריכוזיות הזו היא שיש בכל זאת איים בהם מוקמים בתי ספר עם חזון ייחודי. יש  אנשי חינוך שעם חזון והרבה אמונה מקימים מוסדות שיש בהם תוכניות לימודים יחודיות. למרות הריכוזיות קיימים בתי ספר ייחודיים וגם בבתי הספר ה"רגילים" מתקיימים למרות הכל מסלולים ייחודיים המאפשרים לכל ילד למצא את דרכו המיוחדת.. יש מסלולים של אמנות, מחול, מוסיקה לצד מסלולי מדעים המעודדים ילדים ללמוד על פי יכולתם המעודדים מצויינות לצד עידוד ליצירתיות במסלולים האמנותיים.