חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי: גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית / יין צ'אנג צ'נג

גלובליזציה – התאמה לערכים בינלאומיים – מקורות ידע ללא גבולות של מקום וזמן.

לוקליזציה – התאמה לערכים המקומיים ומענה לצרכי הקהילה בה חיים. מעורבות קהילתית .

אינדיבידואליזציה – מענה לצרכי הפרט ותכונותיו.

לטענת צ'אנג השינוי המשמעותי שצריך להתחולל במערכת הוא אימוץ של פרדיגמת חינוך חדשה. ניהול עצמי של בית ספר לא במטרה לייעל את עבודתו, כפי שגרסו עד כה, אלא ניהול עצמי במטרה לענות על חשיבה חדשה על חינוך. החינוך נוגע לכל המעגלים שהאדם נחשף אליהם ונגיש אליהם במהלך חייו. החל מהשונות הבין אישית, הכישורים והיכולות האישיים, נקודות החוזק והחולשה של כל אדם והתייחסות אליהן במהלך הלמידה. המשך להתייחסות לחברה בה חי הלומד, הקהילה ממנה הוא מגיע והערכים החשובים והמרכזיים של קהילה זו וכלה בעולם כולו שהיום הוא פתוח ומאפשר למידה ללא גבולות של מקום וזמן. מקורות המידע שהאדם בימינו חשוף אליהם הם בלתי נדלים ואינם מוגבלים. אפשר ללמוד מכל מקום מכל אדם ולא דווקא מהמורה בבית הספר. מכאן שבתי ספר, צריכים ליצור בעצמם, כל אחד בהתאם לקהילה בה הוא מתקיים והאוכלוסייה המגיעה אליו, את תוכניות הלימודים המתאימות לו. מתוך התייחסות לשונות שבין תלמידיו מצד אחד והתייחסות לחידושים בעולם מהצד השני.  

צ'אנג מדבר על תהליך משולש - אני רואה אותו כמעגלים היוצאים מהאדם - ההתייחסות ליחיד ואל צרכיו וכישוריו ומה יגרום לו ללמוד, מה יניע אותו ויגרה את סקרנותו, כיצד הוא יבין הכי טוב את המידע הקיים בעולם סביבו. האדם חי בסביבה קרובה- משפחה, המקום בו הוא חי, החברה והערכים המקובלים בה וכיצד הוא מתנהל בתוך כל אלה, הקשר שלו עם סביבתו הקרובה. מכאן המעגל החיצוני הוא העולם הרחב ממנו ישאב מידע ויתנהל בו, בעזרת הכלים שרכש בסביבתו הקרובה. האדם לומד כל חייו. התהליך לא מסתיים בבית הספר. עלינו כמחנכים, מוטלת האחריות לשמור על ה"ניצוץ" , הסקרנות של הלומד, כדי שימשיך בתהליך הלמידה וכן עלינו לדאוג שיהיו לו כלים ללמוד. כשיתקל במשהו חדש יוכל וידע כיצד לבחון את המידע המגיע מכל עבר, לאור הערכים של החברה בה הוא חי, ובהתאם ליכולותיו האישיות. שיוכל למצות את הכישורים שלו במלואם ולהפיק מהלמידה את המכסימום. בית הספר צריך לדאוג לתת לתלמידיו הזדמנויות.

מה פרוש הזדמנויות?                " יכולת ללא הזדמנות אינה שווה דבר" - נפוליאון בונפרטה

להקנות כלים רלוונטיים ללמידה, לניתוח ולהבנה. כלים המתאימים לעולם המתפתח במהירות סביבנו. עידוד יזמות, חשיבה ביקורתית, יצירתיות ונקודות חוזק , גירוי הסקרנות והגברת המוטיבציה. ל"פתוח" את העולם ולהראות ללומדים מה קיים בעולם, להציג בפניהם את התמונה גדולה ככל שאפשר, כדי לגרות את סקרנותם ולגרום להם להיות מסוגלים לחפש את מה שמעניין אותם, לתת להם כלים כיצד לעשות זאת, כיצד להגיע למידע? כיצד לחפש אותו? לא להגיש להם אותו ולהפוך אותם לפסיביים. להראות אייך ההיגיון של המערכת עובד? ולהיות שם כדי לפתור תסכולים ולסייע בדרך. שלא יתייאשו מהתהליך.

בדרך כלל, הזדמנויות מחופשות לעבודה קשה, ולכן רוב האנשים אינם מזהים אותם. - אן לנדרס

בית הספר, צריך לקדם למידה, לעודד יזמות ופתוח לקבל מומחים מן החוץ (ללא גבול של מקום או גיל). ההתייחסות לתלמיד צריכה להיות על מכלול כשרונותיו והאינטיליגנציות השונות הגלומות בו ומטרת החינוך לשכלל את האינטיליגנציות הללו ובמרכזן את אינטיליגנציית הלמידה. תהליך כזה דורש מהמורים להיות בעלי אינטליגנציה לפחות כמו זו שאנו רוצים להקנות לתלמידנו, כיון שהמורים צריכים להוות מודל של למידה כל החיים. המורים שלומדים ומתפתחים הם רלוונטיים ומביאים את החידושים לבית הספר. ככל שהמורים יהיו מעודכנים יותר ומחוברים למומחים בעולם ובקהילה כך ייהנו תלמידיהם מהפתיחות ומהעדכניות. חווית הלמידה היא חוויה מהנה,אני באופן אישי מאד אוהבת ללמוד. אני מרגישה שאני מתמלאת מלמידה. אני מאמינה שכשאני מגיעה עם  משהו חדש שזה אתה למדתי, לכתה, חווית ההנאה שלי עוברת לתלמידיי. הצורך בחידושים והרצון להתעדכן משותף לנו ואני רוצה להאמין שזה "מדבק". ההתלהבות ממשהו חדש וחדשני נותנת מימד חדש להוראה וללמידה- חוויה משותפת למורה ולתלמידיו. בית ספר לא יכול להיותמנותק מסביבתו. הוא חייב להיות חלק מהקהילה, הסובבת אותו ומזינה אותו ובאותה מידה עליו לקחת חלק בשינויים החלים בעולם. אסור לנו לשכוח שהתלמידים הם חלק מהקהילה ומהעולם ואחת המטרות העיקריות שלנו היא הכנתם לחיים מלאים באותו עולם.