"הוראה אינה מילוי מיכל, אלא הבערת שלהבת." ~ וויליאם ב. ייטס
תיאוריית האינטליגנציות המרובות פותחה על ידי הווארד גרדנר וחוללה מהפכה בהגדרה של אינטליגנציה.
במשך עשרות שנים נתפסה האינטליגנציה כישות אחידה; כושר כללי (g) הניתן למדידה באמצעות סולם ה-IQ, שהמיקום לאורכו מדרג אנשים כאינטליגנטיים יותר או פחות. בעשורים האחרונים פותחו תיאוריות וגישות שונות בניסיון להגדיר אינטליגנציה ולהבינה.
במאמר של יין צ'אנג צ'נג - חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית, הוא טוען שכשמתכננים ת"ל ושיטות הוראה במטרה שיפתחו את אותן אינטליגנציות, כדי להכשיר את הבוגרים לסביבות מורכבות, צריך לקחת בחשבון שהאינטליגנציות הן תלויות הקשר. הוא מגדיר שש אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר - CMIs : אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית , פוליטית, תרבותית ולימודית. לפי התאוריה שהוא מציע שתתאים את חינוך בבתי הספר למאה ה 21, "פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר הוא תנאי בסיסי לפיתוח יחידים, מוסדות , קהילות חברות וקהילות בין-לאומיות בהקשרים מקומיים וגלובליים מורכבים, במיוחד בהיבטים כנולוגיים, כלכליים, חברתיים, פוליטיים, תרבותיים ולימודיים. " על פי דבריו הרפורמות החדשות בחינוך צריכות לעסוק בפיתוחן של אינטיליגנציות אלה, המכשירות את הבוגר לעולם המודרני. הקשר בין 6 האינטיליגנציות הוא קריטי והן מחזקות זו את זו, כשבמרכז נמצאת אינטיליגנציית הלמידה. תפקיד ביה"ס לחזק את הזיקות בינהן, היכולת להעביר אינטיליגנציה אחת לאחרת, כדי לפתח חברה חושבת או לדבריו "כפר גלובלי אינטיליגנטי". אינטיליגנציית הלמידה צריכה להיות המוקד של כל השאר, כדי להאיץ את התפתחות כל האחרות. הדגש צריך להיות על פיתוח יכולת התלמידים ללמוד!!! למידה עיקבית יצירתית וביקורתית, במטרה שתמשיך כל החיים.
אינטליגנציות מרובות (מתוך האתר של ברנקו וייס)
תיאוריית האינטליגנציות המרובות פותחה על ידי הווארד גרדנר וחוללה מהפכה בהגדרה של אינטליגנציה.
במשך עשרות שנים נתפסה האינטליגנציה כישות אחידה; כושר כללי (g) הניתן למדידה באמצעות סולם ה-IQ, שהמיקום לאורכו מדרג אנשים כאינטליגנטיים יותר או פחות. בעשורים האחרונים פותחו תיאוריות וגישות שונות בניסיון להגדיר אינטליגנציה ולהבינה.
מהי אינטיליגנציה לפי גרדנר?
תיאוריית האינטליגנציות המרובות של גרדנר החלה כניסיון להגדיר מהי אינטליגנציה. על פי התיאוריה של גרדנר, לבני אדם יש אינטליגנציות מרובות, אוטונומיות במידה רבה, ובלתי ניתנות למדידה כמותית פשוטה. התיאוריה מבוססת על תובנה פשוטה: אין אנשים אינטליגנטים באופן כללי; יש אנשים אינטליגנטים בתחום מסוים. אדם יכול להיות אינטליגנטי מאוד בתחומים מסוימים, ובלתי אינטליגנטי בתחומים אחרים. לכל אדם יש "פרופיל אינטליגנציות" המאפיין אותו.
גרדנר זיהה שמונה אינטליגנציות מובהקות : לוגית-מתמטית, לשונית, מוסיקלית ,מרחבית, גופנית-תנועתית, בין-אישית , תוך-אישית, נטורליסטית. המסר של תיאוריית האינטליגנציות המרובות לאנשי חינוך הוא כי התלמידים שונים זה מזה. כל אחד מהתלמידים אינטליגנטי על פי דרכו, ועל כן כל אחד ראוי לחינוך המותאם לכישוריו ולנטיותיו.
במאמר של יין צ'אנג צ'נג - חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי גלובליזציה, לוקליזציה והתאמה אישית, הוא טוען שכשמתכננים ת"ל ושיטות הוראה במטרה שיפתחו את אותן אינטליגנציות, כדי להכשיר את הבוגרים לסביבות מורכבות, צריך לקחת בחשבון שהאינטליגנציות הן תלויות הקשר. הוא מגדיר שש אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר - CMIs : אינטליגנציה טכנולוגית, כלכלית, חברתית , פוליטית, תרבותית ולימודית. לפי התאוריה שהוא מציע שתתאים את חינוך בבתי הספר למאה ה 21, "פיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר הוא תנאי בסיסי לפיתוח יחידים, מוסדות , קהילות חברות וקהילות בין-לאומיות בהקשרים מקומיים וגלובליים מורכבים, במיוחד בהיבטים כנולוגיים, כלכליים, חברתיים, פוליטיים, תרבותיים ולימודיים. " על פי דבריו הרפורמות החדשות בחינוך צריכות לעסוק בפיתוחן של אינטיליגנציות אלה, המכשירות את הבוגר לעולם המודרני. הקשר בין 6 האינטיליגנציות הוא קריטי והן מחזקות זו את זו, כשבמרכז נמצאת אינטיליגנציית הלמידה. תפקיד ביה"ס לחזק את הזיקות בינהן, היכולת להעביר אינטיליגנציה אחת לאחרת, כדי לפתח חברה חושבת או לדבריו "כפר גלובלי אינטיליגנטי". אינטיליגנציית הלמידה צריכה להיות המוקד של כל השאר, כדי להאיץ את התפתחות כל האחרות. הדגש צריך להיות על פיתוח יכולת התלמידים ללמוד!!! למידה עיקבית יצירתית וביקורתית, במטרה שתמשיך כל החיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה