שולמן (1986) הציג את הביטוי הנ"ל ועורר גל חדש לגמרי של מאמרים מדעיים על הידע של המורים ואת החשיבות של הידע הזה להוראה מוצלחת. במסגרת התיאורטית של שולמן, המורים צריכים לשלוט בשני סוגים של ידע:
1. תוכן, ידע "עמוק" של הנושא עצמו, ו 2. הידע של פיתוח תכניות לימודים.
ידע מקיף (כפי שצוטט שולמן, 1992) נקרא "מבנה הידע", תיאוריות, עקרונות, מושגים של תחום הדעת-הדיסיפלינה חשוב במיוחד הוא "ידע תוכני" העוסק בתהליכי ההוראה של אותו תוכן. ומורים צריכים להתמודד עם התוכן במקביל לעקרונות של הוראת אותו חומר בצורה האפקטיבית ביותר.
שולמן טען שכדי לבצע "הוראה טובה" יעילה ומשמעותית עליו לעבור תהליך של :הבנה - טרנספורמציה - הוראה והערכה -רפלקציה - ותובנות.
הבנה- מורה צריך להבי את הנושא לעומקו את מבנה הנושא, על כל היבטיו.
טרנספורמציה- מעבר שהמורה עושה בין התוכן לצורה של הסבר / ייצוג בעל משמעות שיוכל להיות מובן לתלמידיו בעלי הצרכים המגוונים. יגע בסוגים שונים של אינטליגנציות ומגוון של חושים (שמיעתי , חזותי ,מגע) ככל שהנושא יוצג ביותר אופנים, יותר דימויים, אנלוגיות והסברים מוחשיים מעולמם של תלמידיו, כך יש סיכוי רב יותר שיותר תלמידים ילמדו , יבינו ויפנימו את הנלמד.
הוראה והערכה - המורה צריך לתכנן כיצד ילמד את הנושא באילו דרכים, אילו אינטראקציות יתתקיימו במהלך הלמידה, שאלות חקר, הצגת הנושאים וכו' . ההערכה היא חלק בלתי נפרד מההוראה ומטרתה לבדוק את מידת ההבנה במהלך ובסיום התהליך שעוברים התלמידים וכן הערכת ההוראה שלו עצמו.
רפלקציה - תהליך זה כולל בדיקה, ויכולות ניתוח ביקורתית של ההוראה של עצמו במטרה לשפר את ההוראה שלו.
תובנות - אחרי כל אלה ראוי שלמורה יהיו תובנות על דרכי ההוראה המתאימות לתלמידיו ולו . על דרך הוראת הנושא הספציפי ועל התהליכים הפדגוגיים .
1. תוכן, ידע "עמוק" של הנושא עצמו, ו 2. הידע של פיתוח תכניות לימודים.
ידע מקיף (כפי שצוטט שולמן, 1992) נקרא "מבנה הידע", תיאוריות, עקרונות, מושגים של תחום הדעת-הדיסיפלינה חשוב במיוחד הוא "ידע תוכני" העוסק בתהליכי ההוראה של אותו תוכן. ומורים צריכים להתמודד עם התוכן במקביל לעקרונות של הוראת אותו חומר בצורה האפקטיבית ביותר.
שולמן טען שכדי לבצע "הוראה טובה" יעילה ומשמעותית עליו לעבור תהליך של :הבנה - טרנספורמציה - הוראה והערכה -רפלקציה - ותובנות.
הבנה- מורה צריך להבי את הנושא לעומקו את מבנה הנושא, על כל היבטיו.
טרנספורמציה- מעבר שהמורה עושה בין התוכן לצורה של הסבר / ייצוג בעל משמעות שיוכל להיות מובן לתלמידיו בעלי הצרכים המגוונים. יגע בסוגים שונים של אינטליגנציות ומגוון של חושים (שמיעתי , חזותי ,מגע) ככל שהנושא יוצג ביותר אופנים, יותר דימויים, אנלוגיות והסברים מוחשיים מעולמם של תלמידיו, כך יש סיכוי רב יותר שיותר תלמידים ילמדו , יבינו ויפנימו את הנלמד.
הוראה והערכה - המורה צריך לתכנן כיצד ילמד את הנושא באילו דרכים, אילו אינטראקציות יתתקיימו במהלך הלמידה, שאלות חקר, הצגת הנושאים וכו' . ההערכה היא חלק בלתי נפרד מההוראה ומטרתה לבדוק את מידת ההבנה במהלך ובסיום התהליך שעוברים התלמידים וכן הערכת ההוראה שלו עצמו.
רפלקציה - תהליך זה כולל בדיקה, ויכולות ניתוח ביקורתית של ההוראה של עצמו במטרה לשפר את ההוראה שלו.
תובנות - אחרי כל אלה ראוי שלמורה יהיו תובנות על דרכי ההוראה המתאימות לתלמידיו ולו . על דרך הוראת הנושא הספציפי ועל התהליכים הפדגוגיים .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה