שנה של הדרכה

השנה אני עומדת להדריך במסגרות שונות בנושא התיקשוב.
אדריך השתלמות בית ספרית במסגרת תוכנית התקושב הלאומית, אדריך השתלמויות בפסג"ה - של מורים וגם של גננות
וכן אהיה מדריכה בבתי ספר באופן פרטני ו/ או קבוצתי למורים שצריכים להכניס את השימוש במחשב לשגרת ההוראה שלהם.
המגוון יהיה מעניין. אני מתלבטת על מה עלי לשים דגש בכל מקום, והאם זה זה באמת משנה באיזה כובע אני מגיעה או שהמטרה היא אותה מטרה. נראה לי שמטרת העל - היא ההכנסה של השימוש במחשב לשגרת היום של המורה, להפוך אותו לחלק בלתי נפרד מההוראה ולא לאילוץ מכעיס שיש מדי פעם להתייחס אליו. המורים שפגשתי בהם מתייחסים באופן שונה לשינוי הנכפה עליהם. דווקא המתוקשבים שבינהם יצאו נגד התוכנית שעליהם להגיש בתוכנית התקשוב, וטענו שהתכנון הוא קשה ויש בו הרבה עבודה. בבתי ספר בהם המנהל/ת דומיננטים מאד ודורשים את השימוש היומיומי במחשב ובמקביל  גם נותנים תנאי עבודה המאפשרים את שילובו יש פחות התנגדות וקבלה של הצורך בשינוי. התרשמתי במיוחד מבית ספר  בו כל מורה קיבלה את המערכת שלה על דיסק און קי . המנהלת חילקה להן דיסק און קי אישי ובו כל החומרים שהיו צריכות לתחילת השנה. בעיניי זו עשייה במיטבה - לא בדיבורים אלא במעשים. המורות התבקשו לפתוח חשבונות דואר ולתקשר עם ההורים באמצעותו. מסתבר שיש עוד מורים שלא שולטים בכך ולא יודעים לשלוח דוא"ל. אני יושבת איתם אחד אחד ומלמדת והאמת - מרגישה בשליחות. הן כל כך שמחות על העזרה ומספרות על כך שבבית שלהן כולם יודעים אבל אין זמן ולא רצון ללמד אותן או שמוכנים לעשות הכל במקומן ואז הן לא לומדות... למידה קונסטרוקטיביסטית - אמרנו כבר לא? במקביל לכל ההדרכה אני גם מלמדת בבית ספר בשמחה רבה תלמידי כתות א' וב' והולכת איתם בשמחה לחדר מחשבים. שם אני מוצאת ילדים - ילידי המאה ה 21 כולם נולדו לפני 6 או 7 שנים, יודעים להחיזק עכבר ביד ולשחק במחשב ולכולם כאחד יש מחשב אחד בבית לפחות, אבל הם לא יודעים לעבוד במחשב ולא מכירים את המקלדת. אנחנו כותבים, מכינים קומיקס, מכינים מצגות לחגים, יוצרים אנימציה וגם כאן אני מוצאת ילדים שמפחדים לנסות "אולי לא יצליח"..."אני לא יודע את זה".... והפתרון שלי הוא אותו פתרון - תעשה לבד, תנסה לא יקרה שום דבר, אם לא תנסה לבד לא תדע לעשות. מדהים שגם הילדים חוששים מהנסיון הם לא חוששים מהמחשב אבל הפחד לא להצליח במשהו שאני לא מכיר כנראה מוטבע בכולנו בלי קשר לגיל, ולכן הלמידה הפעילה כל כך מהותית וחשובה בעיניי ומוסיפה כל כך הרבה לכישורי החיים של כולנו בלי קשר למיומנות מחשב זו או אחרת. מטרה לקחת משימה חדשה ולנסות לבצע עד שנצליח!

התפתחות מקצועית של מורים הבונים משימות מתוקשבות

מחקר בריטי חדש מגלה כי מורים העוסקים בהבנייה, ארגון ובפיתוח משאבי למידה בסביבה מתוקשבת מתפתחים וצומחים מבחינה מקצועית ופדגוגית יותר ממורים אחרים בסביבה מסורתית של הוראה כהעברת תכנים. המחקר מבוסס על ראיונות עם 16 מורים בבתי ספר יסודיים אשר היו מעורבים  בפיתוח  חומרי למידה מתוקשבים  לכיתה. כעוגן לבדיקת הלמידה המקצועית של המורים  שימשו רכיבי רפרטואר תפיסת הידע הפדגוגי-טכנולוגי Technological Pedagogical and Content Knowledge .

ממצאי המחקר מצביעים על כך התפתחות הידע של המורים הייתה בו-זמנית גם בתחומי התקשוב וגם בתחומי הפדגוגיה והיא נמצאה כמשמעותית. המחקר ממליץ על שילוב מורים בבתי ספר יסודיים בפיתוח חומרי למידה קוריקולריים כאמצעי להתפתחות מקצועית, הנעת מורים ולהשבחת ההוראה בכיתה.

למאמר

למעשה ברגע שעלינו כמורים ליצור מהחומר שעלינו משימה כלשהי על אחת כמה וכמה משימה מתוקשבת עלינו לעבור תהליך של עיבוד, לעבד את המידע, לחשוב איזה כלי  או כלים יאפשרו להפיק את המיטב, להציג חלק מהמידע בצורה יצירתית ולשלוח את תלמידנו למצא חלק נוסף מהמידע, לשם כך עלינו לוודא שמידע כזה קיים לאתרו ולבדוק את איכותו. אי אפשר לדרוש מילדים להעריך מידע לפני שביצענו את התהליך בעצמנו. לשם כך עלינו לקרא עוד ועוד מידע ולהפנות לאתרים הטובים ביותר, המתאימים לגיל תלמידנו ולשם כך עלינו לעשות עבודת הכנה מקיפה. כמו כן עלינו הכיר את הכלים המתוקשבים ואת היתרון והחסרון של כל אחד מהם ואז להפנות את התלמידים לבצע את הסינתזה והצגת התוצרים בכלי המתאים ביותר, אין ספק שכל העיסוק והעיבוד הללו מחייבים את המורה למידה מעמיקה, ובמקביל הוא "מרויח" פיתוח מקצועי ותלמידיו מקבלים הוראה משופרת, היוצרת מוטיבציה ללמידה. כך כולם יוצאים נשכרים.

על הצלחה ומשמעותה

בדקנו מהי הצלחה בתהליך שאנו מקיימים. במקרה שלנו הצלחה בתהליך ההטמעה של התיקשוב, הצלחה ביצירת שינוי משמעותי בדרכי למידה והוראה, לא משנה מה אנחנו בודקים - מתי נגדיר את התהליך כתהליך מוצלח או לא? ולכן התחלנו בבדיקה של מהי הצלחה
בסרטון יש הסבר מעניין להגדרה של מה יגרום להצלחה של תהליך. הסרטון מדבר על מחוייבות לתהליך + ביצוע =הצלחה
לטענתו המחוייבות חשובה לא פחות מהביצוע אולי אפילו יותר. הוא גורס כי כל קושי העומד לפנינו למעשה בודק את מחוייבותינו לתהליך וכל התגברות עליו והמשך ביצוע מעיד על המחוייבות  ואלה יביאו להצלחה.
לכן כדי להצליח עלינו למדוד בכל שלב ביצועים ואת מידת המחוייבות שלנו והאם קשיים טכניים או התנגדויות יגרמו לנו להרים ידיים ולוותר, או דווקא יצרו אצלנו מוטיבציה גדולה יותר להעביר את המסר ולגרום לשינוי.

השתלמות מוסדית - אוריינות המאה 21

אני מדריכה בהשתלמות  "מחשב לכל מורה". השבוע במפגש, הבאתי כלי חדש שנקרא מצביעונים.
ערכת הצבעה בה משתמשים לבחור תשובה נכונה מבין כמה אפשרויות המועלות במצגת (שאלות רב- ברירה).
הנושא היה "תחדישי השפה העברית". המורים מאד התלהבו מהאפשרות, להפוך את השיעור לאינטראקטיבי. קיימנו דיון על היתרונות והחסרונות של הכלי והשימוש הטכנולוגי. הכיתה הופכת מאד דינאמית, היתה התלהבות רבה ושיתוף פעולה של כל המשתתפים בשיעור. יש אוירה של חידון או תחרות למרות שכל אחד יודע מה הוא הצביע ואם צדק. בסיום השאלה עולה על המסך דיאגרמה של התפלגות התשובות...גילינו שלא תמיד הרוב צודק...
גם לתלמידים בכיתה הבאתי את המצביעונים, והפעלתי מצגת בנושא של יום העצמאות.
בכיתה היתה התלהבות רבה, היה לילדים קשה להצביע ולבחור תשובה בלי לשתף את חבריהם בבחירה.
הם מיד נכנסו ל"תחרות" והיה להם חשוב מאד לדעת אם צדקו וכמה מהם צדקו.
הראתי למורים כמה קל להפעיל את ה"טכנולוגיה" והאמת שגם אם אין את הערכה היקרה בבית הספר, אפשר ליצור שיעור מקוון עם מצגת ובה שאלות רב- ברירה ולקיים עליהן דיון גם בלי המצביעונים.
המצביעונים לא מתאימים לכל פעילות וחשוב לא להשתמש בהם יותר מדי. השימוש בהם, לדעתי, מעורר עניין והשתתפות פעילה של התלמידים - למידה פעילה, כפי שכבר דיברנו היא למידה שמשאירה חותם, בהתלמיד הוא חלק ממנה ולכן גם רוכש ומבנה ידע. אפשר לתת לתלמידים ליצור את השאלות ולאפשר להם ללמד. המחקר מראה שדברים שאנו מלמדים אנחנו זוכרים יותר טוב מכל דבר אחר. המצביעונים הם אכן כלי וכלי בלבד השימוש בו צריך להיות בצורה חכמה, וכמו תמיד - הכלי לא מחליף את המורה להפך -מקום המורה נשמר הוא המחליט כיצד ישתמשו בכלי ומתי. תפקידנו להכיר למורה עוד ועוד כלים כדי להגדיל את ארגז הכלים שלו ולאפשר לו לשלוף את הכלי הנכון בזמן הנכון. 
מבחינת הערכה- המצביעונים הם כלי הערכה מסכמת, אם ישתמשו בהם רק בסיום התהליך לסיכום הידע, אך אפשר להשתמש בהם גם במהלך הלמידה ו / או בנוסף לכלי ההערכה אחרים.


למצגת תחדישי השפה העברית - באתר"ברחובות השפה" - אתר בנושא שפה, שאני מקימה יחד עם מדריכות השפה במרכז פסג"ה רחובות