קישור לבלוג שלי...

יש באינטרנט אפשרות ליצור קודים משלך לאתרים - כאן יצרתי קוד לבלוג שלי , עכשיו אתם יכולים לקחת אותו איתכם  בנייד .. כתובת האתר. התחלתי לחפש מחוללים כאלה כדי ליצור קודים של qr.
התחלנו ליצור משחק בו רצינו לשלב את הטכנולוגיה של ה qr  בפעילות חינוכית. החלטנו , כדי לא להתמודד עם הכללים של שימוש בטלפונים ניידים בתחומי בית הספר, להתחיל מפעילות חינוכית לא פורמאלית בתנועת נוער.  חשבתי שיהיה נכון לעבוד עם הטכנולוגיה הזו במרחבים פתוחים ולא בתחומי כתה או בניין וכל השיקולים הללו הובילו אותי לצופים. הבן שלי התנדב לעזור ולהעביר את המשחק, באחת מהפעילויות של הצוות שלו בצופים. בעוד שבועיים הם מקיימים בתנועה "יום צופה" ביום הזה כל השבט יוצא לפעילות צופית סביב נושא שבוחרים ומקיימים בו פעילויות צופיות לצד הכרת ערכי התנועה וההסטוריה שלה ובשיא מקיימים טקס עם כתובות אש וכל שיכבת גיל עוברת טקס של "מעבר דרגה". לקראת אותו יום (סופשבוע) הם מקיימים פעולות הכנה. בפעולות אלה הם מכינים את החניכים לקראת הנושא ומציגים להם את התכנים  הפעילות שאנחנו מתכניים תעסוק בעשר דיברות הצופה. לשם כך חיפשנו אתרים בהם אפשר ליצור את הקודים שיחכו להם בתחנות השונות. לכל תחנה נכין קוד כזה ובו משימת ביצוע או שאלה, שיר או אתר בו יצטרכו לחפש מידע.
מצאנו כמה כלים מעניינים בהם בקלות יוצרים קודים מכתובות אינטרנט או טקסטים אותם כותבים ואחכ הופכים לקודים - ממש צופן שאפשר לשחק איתו ולפענח בקלות עם כל סמארטפון . כתובת האתר. בנוסף מצאנו בכלים של גוגל תוסף שמורידים לסרגל הגוגל שלך ובעזרתו קליק ימני על שם האתר נותן אפשרות ליצור לו קוד qr מייד.  מכאן נלך ליצור את המשימות ובמשך השבועות הקרובים אעלה את המשימות שניצור ואחריהן את התיעוד של המשחק אותו נפעיל.

שימושים שונים בקודים של qr - העתיד כבר כאן

השימושים ב"תגובה המהירה" רבים ומוצגים כאן 37 לדוגמא:

בנוסף קיימים ברשת כלים ליצירת קודים משלנו

חברת ScanLife חשפה השבוע את תוצאות סקר המגמות השנתי Mobile Barcode Trend Report המתאר גידול של 440% בשנה בהיקף סריקת הברקודים בכל מדינות העולם, עם למעלה מ-20 מיליוני סריקות בחודש. צמיחה  יש גם בכמות המדינות בהן משתמשים ביישומי סריקה. על פי נתוני הסקר, השימוש בקוראי הברקודים הגיע ל-128 מדינות, צמיחה של 66% בשנה.קטגוריות המוצרים אשר בהם נעשה השימוש הגדול ביותר בברקוד הם: מזון ומשקאות – 40%, בריאות וטיפוח – 13%, ספרים – 14%, DVD – 8%, מוצרי אלקטרוניקה – 8%, אחרים – 13%.

מניתוח נתונים דמוגרפיים של המשתמשים סורקי הברקודים עולה כי: בישראל:
30% הם בגילאים 25-34, 27% בגילאי 18-24, 22% בגילאי 35-44 ו-10% מהסורקים הם בני פחות מ-18.

"20,000 יישומים שנעשים באמצעות ברקוד דו ממדי מופעלים בכל יום", אומר שרון דניאל, מנכ"ל ScanLife ישראל, השלוחה של החברה בישראל. "אנו רואים צמיחה אדירה בתחום זה בהשוואה לשנה שעברה, במיוחד במדינות בהן יש מספר רב של סמארטפונים דוגמת ישראל. ישנן מדינות, דוגמת ארה"ב, שבמחצית מכל הטלפונים החכמים כבר הותקן יישום לסריקת ברקודים.  לכתבה
 
לפי הסקר נראה שאין עדיין שימוש בכלי הזה במערכת החינוך.
הכנסת הכלי למערכת החינוך עומד בפני קשיים מעצם הדרישה של השימוש בסמארט פון .
 התקנון - בבתי הספר היסודיים אסור לילדים להביא או להפעיל במהלך היום את המכשירים הסלולריים שלהם ועד שכלל זה לא ישתנה יהיה בלתי אפשרי להכניס את הטכנולוגיה לבתי הספר היסודיים. האם לעשות זאת ? זו שאלה ערכית שמשרד החינוך , מנהלי בתי הספר והצוותים החינוכיים יצטרכו לערוך חשיבה מעמיקה ביתרונות ובחסרונות של  הנושא ולתת על כך תשובה.המכשיר האישי שיש בו כמעט כל פונקציה שיש במחשב אם לא יותר מכך, יכול לתת מענה על הרבה בעיות של נגישות למחשבים הקיימת בבתי ספר. מאידך השימוש והרכישה של מכישר נייד הוא יקר  מאד, נעשה ע"י ההורים ולא ע"י ביה"ס ולכן אי אפשר לדרוש מהילדים להביא / לרכוש ויש כאן יסוד לחוסר שיוויון בין הילדים.  מצד שני יש כאן כלי מעולה 

quick response QR - האם אפשר לגייס את שיטת ה"תגובה המהירה" לחינוך?

quick response = qr

קוד QR הוא סוג של סמל דו מימדי  , שפותח על ידי גל Denso משולבים (מחלקה של Denso Corporation, יפן) במטרה העיקרית של להיות סמל המתפרש בקלות על ידי ציוד סריקה.

ביפן ליותר אנשים צעירים  יש טלפון סלולרי, עם סורק קוד QR . ברוב המצלמות בטלפונים ביפן  קיימות כבר תוכנות בטלפון, כך שמשתמשים יכולים לעבוד בקלות עם קוד QR לקרוא כתובות אינטרנט, או מידע אישי מוצפן על הכרטיס שם או חותמת. . קוד ה-QR מקל על המשתמשים להציג דפי אינטרנט במקום הקלדת כתובת אינטרנט ארוכה (URL). יתר על כן באמצעות קוד QR וטלפונים ניידים גם  אפשר  לערוך סקרים או לשאול שאלות ולקבל תשובות מיידיות. - תגובה מיידית  

השימוש בקודים הולך ותופס מקום חשוב בעולם המסחרי. האם אפשר יהיה למצא לו שימוש במערכת החינוך? שימוש שיגביר את חווית הלומד.
הפעילות ממשיכה איתך לאן שתלך.

Technological Pedagogical Content Knowledge

שולמן (1986) הציג את הביטוי  הנ"ל ועורר גל חדש לגמרי של מאמרים מדעיים על הידע של המורים ואת החשיבות של הידע הזה להוראה מוצלחת. במסגרת התיאורטית של שולמן, המורים צריכים לשלוט בשני סוגים של ידע:
1. תוכן,  ידע "עמוק" של הנושא עצמו, ו 2. הידע של פיתוח תכניות לימודים.
ידע מקיף  (כפי שצוטט שולמן, 1992) נקרא "מבנה הידע", תיאוריות, עקרונות, מושגים של תחום הדעת-הדיסיפלינה  חשוב במיוחד הוא "ידע תוכני" העוסק בתהליכי ההוראה של אותו תוכן. ומורים צריכים להתמודד עם התוכן במקביל לעקרונות של הוראת אותו חומר בצורה האפקטיבית ביותר.
שולמן טען שכדי לבצע "הוראה טובה" יעילה ומשמעותית עליו לעבור תהליך של :הבנה - טרנספורמציה - הוראה והערכה -רפלקציה - ותובנות.
הבנה- מורה צריך להבי את הנושא לעומקו את מבנה הנושא, על כל היבטיו.
טרנספורמציה- מעבר שהמורה עושה בין התוכן לצורה של הסבר / ייצוג בעל משמעות שיוכל להיות מובן לתלמידיו בעלי הצרכים המגוונים. יגע בסוגים שונים של אינטליגנציות ומגוון של חושים (שמיעתי , חזותי ,מגע) ככל שהנושא יוצג ביותר אופנים, יותר דימויים, אנלוגיות והסברים מוחשיים מעולמם של תלמידיו, כך יש סיכוי רב יותר שיותר תלמידים ילמדו , יבינו ויפנימו את הנלמד.
הוראה והערכה - המורה צריך לתכנן כיצד ילמד את הנושא באילו דרכים, אילו אינטראקציות יתתקיימו במהלך הלמידה, שאלות חקר, הצגת הנושאים וכו' . ההערכה היא חלק בלתי נפרד מההוראה ומטרתה לבדוק את מידת ההבנה במהלך ובסיום התהליך שעוברים התלמידים וכן הערכת ההוראה שלו עצמו.
רפלקציה - תהליך זה כולל בדיקה,  ויכולות ניתוח ביקורתית של ההוראה של עצמו במטרה לשפר את ההוראה שלו.
תובנות - אחרי כל אלה ראוי שלמורה יהיו תובנות על דרכי ההוראה המתאימות לתלמידיו ולו . על דרך הוראת הנושא הספציפי ועל התהליכים הפדגוגיים .

סטנדרטים -בעד ונגד...

סטנדרט=תקן, אמת מידה להערכה. יכול לשמש כמטרה ו / או כאמצעי הערכה ומדידה של התקדמות לקראת המטרה.
האם באמת אפשר למדוד חינוך?
האם אפשר למדוד ערכים?
האם מטרת מערכת החינוך היא השגים? אותם אפשר בהחלט למדוד... אבל אז האם זו מערכת "חינוך"?

The Rise and the Price of the Standards Movement \ Ami Volansky

אנו קוראים למערכת "מערכת החינוך" . המאמר חושף בפנינו את ההתלבטויות הרבות שעברו מערכות החינוך בעולם לאורך השנים.  במעבר מחינוך שהיה שייך לעשירים ולמוכשרים, אותם ברי מזל שאובחנו בגיל צעיר ונבחרו להיכנס למסלול שיוביל אותם להיות משכילים ואולי גם לבעלי משרות בכירות יותר ואפשרויות קידום בעולם העסקי והאקדמי. החינוך באותה תקופה, במדינות שונות בעולם היה שייך לאליטות. המהפכה שהפכה את החינוך לשוויוני, גרמה לשינוי דרסטי. ילדים מכל שכבות האוכלוסייה הגיעו לבתי הספר ולא רק ילדים ממעמד נמוך יותר מבחינה סוציואקונומית אלא גם ילדים שהמערכת לא ניבאה להם יכולת הצלחה בלימודים. כל הילדים במדינות כמו בריטניה, ארה"ב וגם ישראל הגיעו למערכת ה"חינוך" והמדינה התחייבה לתת להם חינוך שווה כלומר הזדמנות שווה לרכוש השכלה ולהתקדם בחיים. הערך המוביל היה ערך של שוויון . גם מערכת החינוך בישראל מציעה שוויון ההזדמנויות במסגרת חוק חינוך חובה (מ-1949). מאז חלה ירידה בהישגים הלימודיים. והחברה – המדינה החלה לחפש דרכים להעלות את רמת ההישגים וליצור תוכנית ליבה כללית משותפת, כדי לוודא שאכן כל התלמידים מקבלים את אותו בסיס ידע, שנקבע על ידי מומחים כחשוב. ובמקביל מיסדו תקנים – סטנדרטים בעזרתם אפשר יהיה להעריך את ההישגים.  הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מציגה את החזון שלה – "תהליכי מדידה והערכה אפקטיביים מסייעים לשיפור החינוך: באיתור פערים בין הרצוי למצוי, בשאיפה לשיפור מתמיד, בקידום מצוינות, בטיפול בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ובקידום אוכלוסיות חלשות" (מתוך אתר ראמ"ה12/2011 ) – האמנם? האם מדידה והערכה משפרים את החינוך? האם הם מקדמים מצויינות או מקדמים אוכלוסיות חלשות?
נראה כי לאורך השנים מתקיימות שתי אפשרויות: מצויינות, מצד אחד ושוויוניות, מצד שני. המערכת נעה בין רצון להיות הישגית ולעודד יצירתיות ומצויינות בתחומים שונים ומצד שני מבקשת לתת מענה שווה לכל האוכלוסייה. לתת הזדמנות שווה לכל ילד ולאפשר לו להתקדם בלי לתייג אותו מראש או לכוון את דרכו. לכאורה יש סתירה בין שני הערכים הללו והסטנדרטים הם ניסיון לפתרון המתח הקיים ביניהם. מטרת הסטנדרטים לקבוע דרישות סף, לדרוש התקדמות ולמדוד הישגים, במערכת המאפשרת שוויון הזדמנויות והמקבלת אליה כל תלמיד. ובעיקר לשפר את ביצועי בית הספר, לשמור על איכות החינוך ולספק את דרישות ההורים.  אותו מתח קיים בין דרכי  הוראה יצירתיות ו"חנוך לנער על פי דרכו" לבין הדרך המודדת את כל אותם הנערים במבחני מיצ"ב ומבחני בגרות אחידים בסיום התיכון. מצד אחד אנו מבקשים לעודד מצויינות, הוראה מותאמת, קבלת השונה והתאמת דרכי ההוראה ותכני הלימוד לתחומים המתאימים לכל תלמיד ומצד שני אנו מבקשים למדוד אותם בסרגל אחיד. לא כל הכישורים נמדדים באותה דרך ובאותן יחידות מידה ובוודאי שלא כל הלומדים יכולים להימדד כך. הסטנדרטים מנסים להכניס את כל המרכיבים לאותו סרגל מידה ולפי דעתי זה בלתי אפשרי. המחיר הוא תחרותיות, והפסקה של השקעת מאמץ בחינוך הילדים. מערכת החינוך מתמקדת בהוראה, בשינון, ולא תלויה בידע אישי של המורים והתלמידים. למעשה יש גם  פגיעה בשוויון ההזדמנויות – כיון שברגע שאנו מודדים בצורה אחידה את כל התלמידים, אנו חוזרים לשלב בו אנו מתייגים וקובעים מי יכנס לאוניברסיטה / לתיכון וימשיך במסלול קידום ומי ייעצר בשלב זה, כפי שהיה בימי האליטות. אך ללא היתרון שהיה אז בהומוגניות, המצויינות והתאמת ההוראה לתלמידים. כמו כן מחיר כבד הוא פגיעה ביצירתיות ובחוסר היכולת להגיע למצויינות אישית בתחומים שאינם התחומים שנקבעו כ"חשובים" בתוכנית הלימודים. כלומר, הפסדנו מכל הכיוונים. בנוסף על כל אלה השאלה הגדולה שנשארת בעיניי אחרי קריאת המאמר היא האם אפשר למדוד חינוך? המערכת נקראת "מערכת החינוך"! כיצד מודדים את החינוך? האם מודדים ערכים? עידוד? מוטיבציה? עד כמה עוררה המערכת את סקרנותו של הלומד וגרמה לו לרצות להמשיך ללמוד? כל אלה אינם נמדדים במבחני ההערכה ואין להם סטנדרטים מובנים וזה גם מסביר מדוע התלמידים בבית הספר קוראים לו "בית חרושת לציונים" והמורים – המחנכים מרגישים כל כך מתוסכלים. אם עבודתו של מחנך נמדדת בסופו של יום על פי הישגי תלמידיו במבחן זה או אחר ולא על פי מידת ההתקדמות של התלמיד מנקודת ההתחלה לנקודה הבאה – מדידה של תהליך התקדמותו, השקעת המאמץ והמוטיבציה שלו ללמידה .
 גם המורים וגם התלמידים צריכים להימדד על פי סטנדרטים אלה ולא אלה הנקבעים בציון במבחן.

"הֶיה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך יותר מכל " מהטמה גנדי

ארגון שוק וקהילה – אסטרטגיות שינוי – מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבתי הספר? /

תומס ג' סרג'ובני

"האדם הוא תוצרת אמונותיו. האדם הופך לאשר הוא חושב." מהטמה גנדי

שינוי  תרבות ואמונות, שינוי של מה שהאדם חושב, דורש מעבר ממשהו מוכר למשהו חדש, לא מוכר ולא ידוע ובדרך יש לנקות את הישן לפני שמתגבש תוכן חדש –  אמונות, נורמות ומחשבות חדשות. יש קושי רב במקום של החלל הריק. נוצר חוסר בטחון ומערער מערכות. לא כל האנשים בשלים לעשות שינוי.שינוי דורש בשלות, בגרות, מקצוענות, מודעות עצמית ובטחון רב בדרך החדשה, זו שרק לא מזמן התגבשה.

כדי ליצור שינוי בבתי הספר בכלל ובחדר מורים בפרט, יש לגבש צוות  ולפתח קהילה מקצועית. מורה צריך להרגיש מספיק בטוח כדי לקבל שינוי. שינוי פנימי מגיע מתוך תחושה פנימית המעודדת תיקון, רצון לשיפור ועלייה. שינוי מבחוץ לא תמיד מתקבל בברכה. הוא לא מגיע ממניע פנימי ולכן מעורר התנגדות. כדי להסכים לקבל את השינוי, עליו לקבל הכשרה מקצועית, להיות בטוח שהשינוי טוב ומתאים לו, להיות בטוח שהוא מסוגל ורוצה לבצע אותו. להפנים את המחשבות החדשות ולהאמין בהן, להפנים את נורמות ההתנהגות החדשות וליישמן הלכה למעשה. כפי שטוען סרג'ובני, "ככל שכוחות השינוי יצליחו להשפיע על גורמי התיווך המרכזיים יגדל הסיכוי לשינויים בני קיימא"

כשהמערכת מאלצת לעשות שינוי יש קודם כל התנגדות. אדם לא רוצה שיכפו עליו שינוי. עליו להגיע אליו מתוך רצון לשנות, לשפר, לייעל, להיות מקצועי יותר ולקבל אחריות אישית על השינוי שהוא עובר. הנסיון להכניס תהליכי שינוי למערכת החינוך, פגדודי או מנהלתי, נתקל בקשיים רבים כיון שהוא נכפה על המורים, בלי לתת להם תחושה של שליטה, שיתוף או הקשבה לדעותיהם. הם אלה שצריכים להוביל את השינוי הלכה למעשה, אך אינם שותפים להחלטות לגבי מהותו ודרך הובלתו.

"צריך לייצור תרבות של שיתוף פעולה שתתמוך בשינויים עמוקים". הגישה המתבוננת בבתי הספר  כארגון בירוקרטי, מתנהגת על פי הגישה הבהויוריסטית של שכר ועונש, לא גורמת  לשינוי אצל מורים, אלא להתמרמרות וחוסר רצון לשיתוף פעולה. הגישה הקהילתית המדברת על גיבוש צוות מקצועי, קהילתי, המאפשר עזרה הדדית ומפתחת רשת מקצועית היא זו התומכת במיוחד ביצירת שינוי אצל מורים.

תחושת השייכות שכל כך חסרה למורה, העובד לבדו בסופו של יום, בכיתה, היא זו שיכולה לגרום לו לרצות לשפר ולהתפתח. המקום בו יכילו את קשייו ויעזרו לו ליצור שינוי, שיקל עליו את ההוראה, יהפוך אותו ליותר רלוונטי לתלמידיו, אהוד, מעניין, מעורר סקרנות, מנחה ויתן לו כלים לעבוד יותר נכון ובצורה יעילה יותר מהמקום הזה יכול לדעתי, לבוא שינוי.

האנשים הבוחרים לעבוד ב"הוראה" ובחינוך הם אנשים שלא עונש / פרס יוביל אותם לשינוי. הקשר עם הילדים בכיתה הוא הרבה פעמים הפרס היחיד בעבודת החינוך, פרס ראוי ביותר. ככל שהמפגש הזה -עם הילדים, יהיה יותר טוב, מעניין ורלוונטי הוא יתגמל את המורה ויגרום לסיפוק שלו מעבודתו. עבודת המורה היא מאד אינדיבידואליסטית והצורך בשיתוף ובעזרה גדול. כמו במשפחה, כשיש תחושת שייכות, יש רצון לתרום למערכת, לעזור לחברי צוות אחרים ולעמוד בסטנדרטים המקצועיים והאנושיים הנהוגים באותה "משפחה". אף מורה לא ירצה להחשב פחות טוב/ מעניין/מתקדם מחבריו. כולם רוצים להשתפר ולהתקדם, כל אחד מהמקום שלו, ותחושת הצוות והשייכות יכולה לאפשר את זה. זו דרך ראויה ומכבדת היכולה בהחלט לשנות אמונות, מחשבות וליצור שינוי בפועל. מניע פנימי לשיפור תהליכי ההוראה למידה בכיתה ושיפור היחס שמקבלים המחנכים מתלמידיהם ומהקהילה הוא מניע ראוי, ולכן התועלת מהשינוי תיהיה ברורה לכל הצדדים ותבטיח את קיומו לאורך זמן.

אייך להצליח בששה שיעורים?
עד כמה אני כהורה אחראי להצלחה של הילדים שלי? האם חשוב יותר שהילד יהיה מאושר או שיצליח? האם כדאי לדחוף אותו? להכריח אותו להתאמן בפסנתר או לעשות שיעורים או להשאיר את האחריות אצלו? האם יש דברים שכולנו יכולים לעשות כדי להפוך את הילדים שלנו למצליחנים? מה התפקיד של בית הספר  אם יש לו תפקיד בכלל? מה גורם לילד להצליח ? מהם התנאים בהם ילד אכן מתקדם ומצליח?

מה למדנו בתכנית?
שכדי לגדל ילדים מצליחים,צריך לשמור על מספר כללי מפתח פשוטים: 

1. צריך להאמין. כל ילד צריך מישהו שיחלום אותו יאמין שהוא יחיד ומיוחד. 
2. העניקו לילד תנאים יוצאי דופן, המתאימים לצרכיו: חוג מיוחד, תנאי לימודים ספציפיים.
3. חנכו את הילדים לעצמאות ולאחריות מגיל קטן.
4. הקנו להם משמעת עצמית. היא חשובה יותר מאייקיו
5. המוח הוא גמיש, בעיקר בגיל צעיר. עודדו את ילדיכם לחזק ולאמן אותו.

אז מהי הצלחה? מה פרוש ילדים מצליחים?  התוכנית מדברת על היכולת להביא כל אדם למיצוי הפוטנציאל שלו, על היכולת לנצל את הזמן, הידע, היצירתיות של כל אחד, בתחום שבו הוא חזק ביותר. סקר שערכו בקרב ישראלים מעיד שהמשפחה היא המקום הראשון במדד הצלחה שלנו. ולכן הצלחת ילדינו היא הצלחה שרבים מאיתנו זוקפים לזכותם - השקעתה וחינוך או גנים, בכל מקרה הצלחת הילדים היא הצלחת ההורים. 

בתוכנית מוצגות כמה משפחות המחנכות את ילדיהן להצלחה. חלק הצלחה בתחום אחד על חשבון כל התחומים האחרים וחלק מדגישים את הייחוד ומאפשרים להשקיע ולהתמחות בו בלי לבטל טת תחומי החיים האחרים. השאלה על האושר לעומת הצלחה אינה רלוונטית כיון שאושר נמדד בכל גיל באופן שונה. יש אנשים שהצלחתם מהוה מקור אושר עבורם ויש שיחוו את המתח והדרך להצלחה כעבודה קשה ללא הנאה ולכן ההצלחה לא תמיד תתחבר בזכרונם דווקא לאושר.

גם המושג "הצלחה" הוא מושג שקשה להגדירו, כתבתי כאן בעבר על המושג הצלחה וגם אז דיבר המאמן בסרט, על ההתמדה והמחוייבות לתהליך כדרך להצלחה. הצלחה לא קורית מאליה, ללא השקעה של משאב כלשהו - זמן, מאמץ וכודמה.

תאוריית הזרימה

 תאוריית ה- Flow של מייק צ'יקסנטמיהאי מעניקה מפתח משמעותי מאוד אשר הבנתו יכולה להעניק לנו חיים טובים יותר. 

באתר של עמית כהן היא מתארת את הפסיכולוגיה החיובית ואת התפתחות תאוריית הזרימה. מרות מצב קשה זה צ'יקסנטמיהאיהקדיש את מחקרו להבנת הסוגייה כיצד יש אנשים שהיו שמחים, הקרינו תחושת ביטחון והיו אופטימיים לגבי עתידם גם במצבים מאד קשים כמו במלחמת העולם השנייה. צ'יקסנטמיהאי וצוות חוקריו מצאו כי על אף שיש הבדלים עצומים בפעילויות של הנחקרים כולם מתארים את אותם מרכיבים פסיכולוגיים אשר גורמים להם להרגשת סיפוק ומשמעות. המשוף לפעילויות שגרמו הנאה היו : שהפעילות מאתגרת ודורשת מיומנות, ריכוז,שיש לה יעדים ברורים, קבלת משוב מיידי, מאפשרת מעורבות עמוקה אך ללא מאמץ, מאפשרת תחושת שליטה, תחושת העצמי שלנו נעלמת, והעדר רגש כי בשל העיסוק והריכוז במשימה, פעילות שבה תחושה שהזמן עוצר מלכת. תחושת הזרימה מתאפשרת כשאנחנו מתעסקים בעצם בחוזקות שלנו, ברגע שאנו יודעים להשתמש בהם ביום-יום כך תגבר תחושת הזרימה ובהתאם לכך תחושת הסיפוק והאושר מהחיים. סימן ההיכר של הזרימה היא תחושה של ספונטניות שמחה

כאשר האתגר  גדול יותר מהיכולות שלנו, אנו הופכים להיות חרדים. כאשר האתגר קטן מדי- אנו הופכים משועממים, שמירה על איזון דינמי בין היכולות לאתגר הוא המפתח לחוות את הכיף בעבודה.

כלומר, שמירה על אותה דינמיות.  על כל אחד למצוא בדיוק את הכמות הנכונה של אתגר .

אם יהיו בעבודה אתגרים מורכבים, המאפשרים לפרט לעסוק או להתנתק, לעבוד קשה או לעבוד בטוח.

כיף כהגדרתו Flow, אשר מוגדר כפונקציה של היחס בין האתגר והיכולת צריך להישמר  גם אצלנו כמבוגרים ובודאי שאצל ילדים שלומדים. צירכה להיות התאמה בין יכולותיהם לבין האתגרים המוצגים בפניהם על ידינו כמורים  - הורים

הנאה ואיכות חיים

את הקורס שהתחלנו ללמוד בנושא  משחקים, בחרה המרצה פרופסור מיקי רונן, לפתוח בקריאת פרק מספר העוסק בתאוריה הזרימה, הפרק נקרא "הנאה ואיכות חיים". אני קוראת אותו ומוצאת את עצמי חושבת על הנאמר בו ומתחברת בכל פעם מחדש לאמת שיש בו. בפרק מספרים על מחקר העוסק בפעולות שגורמות לנו הנאה.

WebSite Story

העולם החדש, מילים חדשות למוסיקה של מחזות הזמר - סיפור הפרברים משולב בטוויטר, מחשב, בלוג ועוד כלים מעולמנו החדש

אני מלמד לכן עליך ללמוד - האמנם?

ילדים היום חווים את העולם בדרך שונה מזו שבה אנו חווינו, בעוד בעולם שבו גדלנו היה מגוון מוגבל של מידע המגוון העומד לרשותם בלתי מוגבל והוא נגיש להם 24 שעות ביום, 7 ימים בשבוע. נוער וילדים עדיין רוצים את אותם דברים  - להפגש עם חברים ולבלות איתם, אך הדרך שלהם שונה בהתאם לעולם בו הם גדלים. הם לא צריכים לכתוב מכתב ולשלוח אותו בדואר ולחכות לתגובה מספר ימים, אלא יכולים לדבר באמצעות הטלפון הטלפון הנייד, המחשב - בצ'ט או לשלוח מסרון כל הדרכים מגיעות לאותה מטרה - לקבוע ולדבר עם חברים. כדי לחנך צריך להקשיב לתלמידינו. כדי להכין אותם לחיים היום ובעתיד עלינו להקנות להם כלים וכישורים הרלוונטים לעולם היום. אם המחנכים רוצים להיות רלוונטיים ולא להשאר מאחור ולהחשב בעיני תלמידיהם "זקנים" או "לא מבינים" עליהם להתקדם ולא להשאר מאחור. כדי לפגוש בהם ולהיות מסוגלים ללמד אותם ולחנך אותם ואם אנחנו רוצים שהם ילמדו מאיתנו עלינו קודם כל ללמוד מהם. 
הסרט המצורף מראה כיצד השתנה העולם ומציע כיצד עלינו המחנכים להשתנות כדי לא להפוך לא רלוונטיים וחסרי משמעות לתלמידנו. אם לא נתקדם עם הזמן ועם הילדים זה מה שיקרה לנו. מורים ומחנכים נשארים "ילדים" הרבה שנים. היתרון הגדול במקצוע שלנו הוא שאנחנו נשארים מחוברים לילדים, מכירים את הסלנג שלהם ונמצאים בסביבה צעירה כל הזמן, למה שלא ניקח את היתרון הזה שלנו ונעצים אותו? נלך איתם לא רק בלדבר או להבין את השפה שלהם ובמשחקים שלהם אלא גם בדרך בה הם חיים ונשלב את ההוראה שלנו באותם כלים שהם כל כך מחוברים אליהם וכל כך נגישים להם. 

אלי קאר-צ'למן: שילוב בנים בלמידה באמצעות משחקי מחשב | Video on TED.com

אלי קאר-צ'למן: שילוב בנים בלמידה באמצעות משחקי מחשב | Video on TED.com

הכן ילדך לרשת...

האם הילד שלך מוכן לחיים? יש להכין אותו גם לחיים באינטרנט

אתם מלמדים את הילדים שלכם לחצות את הכביש בזהירות, ואיך להיזהר בים. זה רק מתבקש שתלמדו אותם איך לגלוש ברשת באופן בטוח. במיוחד בימים הראשונים שלהם, חשוב לתת לילדים יד מכוונת ולהקנות להם הרגלים נכונים כדי שיוכלו להסתדר בעצמם, למצוא את הדברים המתאימים להם ולהתרחק מסכנות

זיו קיטרו פורסם 11/9/11

ילדים חשופים לאינטרנט מגיל מאוד צעיר, אבל יש הבדל גדול בין פתיחת חשבון באתר משחקים בו אתם מאפשרים להם לפצח חידות, לבין גלישה אמיתית. העובדה שהילד שלכם יודע להפעיל מקלדת ועכבר לא אומרת שהוא יכול לגלוש ברשת. חסרים לו כמה כלים בסיסיים, שרק אתם יכולים להקנות לו.


השאלה היא עד כמה ההורים מעורבים במה שעושה ילדם במחשב / ברשת? עד כמה הם יודעים מה הילד עושה שם ועד כמה ם מבינים עד כמה מרחיקי לכת יכולות הפעולות ברשת להיות. הילדים מתנהלים ברשת סבוכה ועשירה מאד ולומדים תוך כדי תנועה. הבעיה שהמבוגרים גם הם לומדים את הרשת יחד עם הילדים ולרוב לאט יותר... בעיקר בשל קוצר הזמן. ילדים מלמדים זה את זה ואת עצמם על דברים חדשים שניסו והצליחו, יש להם זמן והרבה יכולת ל"רוץ" אחרי הקישורים והמחשבה ה"מפוזרת" שאנו המבוגרים לא מורגלים בה. דרך החשיבה מתאימה לשלהם והם מתנהלים בה בטבעיות. אבל!!!! לא מכירים את הסכנות בה. בעוד שבעולם מחוץ למחשב (ואני בכוונה לא קוראת לו העולם האמיתי כיון שהעולם ברשת האינטרנט אמיתי מאד!) בעוד ששם אנו מכירים את הסכנות ומקפידים להזהיר את ילדינו ותלמידנו מפניהן, כאן איננו מכירים את הסכנות וברור שלכן גם לא נוכל להזהיר מפניהן כמו גם שלא תמיד נדע להדריך כיצד לנהוג ולהזהר גם מסכנות שאנחנו כן מודעים אליהם. את העולם הזה אנו לומדים יחד ולא מודעים אליו ומכניסים את ילדינו אליו בקצב שבחרנו. הקצב נקבע על ידי הרשת עצמה, החידושים בה ועל פי קצב הלמידה שאותו קובעים הילדים. לכן לא ברור שההורים יכולים להקנות לילד כלים לעולם החדש הזה אבל ברור שהם צריכים להיות מודעים לכך ולהיות כל הזמן עם היד על הדופק כדי לוודא שלא יתרחשו אסונות. ההורה צריך לפי דעתי להגן על ילדיו ולהקנות להם כלים דווקא בדרך הישנה - לדבר על הסכנות, לבדוק מה הילד עושה בשעות הפנאי שלו (במחשב כמו בחוץ) לחנך את הילד לא לגנוב, לא לפרוץ לא לקלל (במחשב כמו ברחוב ובבית) לנהוג בכבוד ולהזהר מאנשים שאינם מכירים. להבהיר שאדם ש"פגשתי" במחשב הוא בדיוק כמו אדם זר ברחוב ולכן אני לא משוחח איתו ולא נותן לו פרטים אישיים. עדיין הדרך של לשוחח עם הילדים זו הדרך הנכונה בחינוך!

שנה של הדרכה

השנה אני עומדת להדריך במסגרות שונות בנושא התיקשוב.
אדריך השתלמות בית ספרית במסגרת תוכנית התקושב הלאומית, אדריך השתלמויות בפסג"ה - של מורים וגם של גננות
וכן אהיה מדריכה בבתי ספר באופן פרטני ו/ או קבוצתי למורים שצריכים להכניס את השימוש במחשב לשגרת ההוראה שלהם.
המגוון יהיה מעניין. אני מתלבטת על מה עלי לשים דגש בכל מקום, והאם זה זה באמת משנה באיזה כובע אני מגיעה או שהמטרה היא אותה מטרה. נראה לי שמטרת העל - היא ההכנסה של השימוש במחשב לשגרת היום של המורה, להפוך אותו לחלק בלתי נפרד מההוראה ולא לאילוץ מכעיס שיש מדי פעם להתייחס אליו. המורים שפגשתי בהם מתייחסים באופן שונה לשינוי הנכפה עליהם. דווקא המתוקשבים שבינהם יצאו נגד התוכנית שעליהם להגיש בתוכנית התקשוב, וטענו שהתכנון הוא קשה ויש בו הרבה עבודה. בבתי ספר בהם המנהל/ת דומיננטים מאד ודורשים את השימוש היומיומי במחשב ובמקביל  גם נותנים תנאי עבודה המאפשרים את שילובו יש פחות התנגדות וקבלה של הצורך בשינוי. התרשמתי במיוחד מבית ספר  בו כל מורה קיבלה את המערכת שלה על דיסק און קי . המנהלת חילקה להן דיסק און קי אישי ובו כל החומרים שהיו צריכות לתחילת השנה. בעיניי זו עשייה במיטבה - לא בדיבורים אלא במעשים. המורות התבקשו לפתוח חשבונות דואר ולתקשר עם ההורים באמצעותו. מסתבר שיש עוד מורים שלא שולטים בכך ולא יודעים לשלוח דוא"ל. אני יושבת איתם אחד אחד ומלמדת והאמת - מרגישה בשליחות. הן כל כך שמחות על העזרה ומספרות על כך שבבית שלהן כולם יודעים אבל אין זמן ולא רצון ללמד אותן או שמוכנים לעשות הכל במקומן ואז הן לא לומדות... למידה קונסטרוקטיביסטית - אמרנו כבר לא? במקביל לכל ההדרכה אני גם מלמדת בבית ספר בשמחה רבה תלמידי כתות א' וב' והולכת איתם בשמחה לחדר מחשבים. שם אני מוצאת ילדים - ילידי המאה ה 21 כולם נולדו לפני 6 או 7 שנים, יודעים להחיזק עכבר ביד ולשחק במחשב ולכולם כאחד יש מחשב אחד בבית לפחות, אבל הם לא יודעים לעבוד במחשב ולא מכירים את המקלדת. אנחנו כותבים, מכינים קומיקס, מכינים מצגות לחגים, יוצרים אנימציה וגם כאן אני מוצאת ילדים שמפחדים לנסות "אולי לא יצליח"..."אני לא יודע את זה".... והפתרון שלי הוא אותו פתרון - תעשה לבד, תנסה לא יקרה שום דבר, אם לא תנסה לבד לא תדע לעשות. מדהים שגם הילדים חוששים מהנסיון הם לא חוששים מהמחשב אבל הפחד לא להצליח במשהו שאני לא מכיר כנראה מוטבע בכולנו בלי קשר לגיל, ולכן הלמידה הפעילה כל כך מהותית וחשובה בעיניי ומוסיפה כל כך הרבה לכישורי החיים של כולנו בלי קשר למיומנות מחשב זו או אחרת. מטרה לקחת משימה חדשה ולנסות לבצע עד שנצליח!

אי אפשר לחבר את הנקודות במבט קדימה רק במבט לאחור

סטיב ג'ובס - האיש שהקים את חברת אפל ויצר את המחשב האישי הראשון בשנת 1976, נאם לפני 6 שנים בפני בוגרי אוניברסיטת סטנפורד. מאז יצר את סרטי "צעצוע של סיפור" ואת האייפון והאייפד.  אתמול הוא הודיע על עזיבת תפקידו. בכתבה מצטטים אנליסטים האומרים ש"אפל" היא סטיב ג'ובס וסטיב ג'ובס הוא "אפל". "האיש שהחזון שלו הפך את הכל לאפשרי"    "יום עצוב לטכנולוגיה" מתאר אותו אחד הבלוגרים. 

העלתי לכאן כמה משפטים מרכזיים בעיניי מהנאום שלו, ואני מצרפת את הקישור לנאום גם בכתב, כיון שיש בו חזון לחיים בכלל שמאד אהבתי. איש שיצר שינוי עצום בחיים של כולנו מכל היבט שעליו נסתכל. ומבחינה טכנולוגית - לא יאמן אייך בתקופה כל כך קצרה השינוי הוטמע באופן כל כך עמוק בחיינו.  מ1976  ....ועד היום-כל ילד משחק באייפון, בגודל כף ידו.

• "הרבה מהדברים שהתגלגלתי אליהם כתוצאה מסקרנות ואינטואיציה התגלו כבעלי ערך עצום בשלב מאוחר יותר של חיי. אבל אי אפשר לראות את הנקודות במבט קדימה, רק בהמשך במבט לאחור".
• "אתם חייבים לבטוח בכך שהנקודות יתחברו בשלב כלשהו בעתידכם.האמונה שהנקודות יתחברו במהלך הדרך תיתן לכם את האומץ ללכת בעקבות הלב שלכם, גם כשהוא מוביל אתכם מחוץ למסלול...."
• "לפעמים החיים מכים אתכם בראש: אל תתנו לזה לגרום לכם לאבד את האמונה...הדבר היחיד שעזר לי היה שאהבתי את מה שעשיתי. אתם חייבים למצא את מה שאתם אוהבים, זה נכון לגבי העבודה בדיוק כמו לגבי בן זוג. העבודה ממלאת חלק עצום מחייכם, והדרך היחידה לעבודה נהדרת היא לאהוב את מה שאתה עושה. אם לא מצאתם - המשיכו לחפש ואל תתפשרו. אתם תדעו כשתמצאו."
• "לזכור שאתם עומדים למות זו הדרך הטובה ביותר כדי להפסיק לחשוב שיש לכם משהו להפסיד- אתם כבר עירומים; אין סיבה לא ללכת בעקבות הלב שלכם"... אל תחיו חיים של אחרים, אל תתנו לדעות של אחרים להשתיק את הקול הפנימי שלכם והכי חשוב גייסו את האומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה שלכם".
• ולסיום ברכה של פרידה "אני מאחל לכם הישארו רעבים, הישארו מטופשים"

הנאום בכתב

מה תפקיד המורה במאה ה 21?

בשבוע הבא אתחיל ללמד מורים בבית ספר במודיעין בהשתלמות במסגרת תוכנית התקשוב הלאומית.
לשמחתי הרבה התוכנית נכנסת לעיר מודיעין כולה וכולי תקווה שהשינוי המערכתי יעלה ברמה את כל בתי הספר בעיר וכל מערכת החינוך תרויח מכך - כולל צרכניה - הילדים.
התחלתי לחפש סרטים שימחישו מה צריך לקרות במאה ה 21 ונתקלתי בסרט הזה. סרט שלא עוסק בטכנולוגיה ובלמידה באמצעותה, אלא מבקש לעשות שינוי חשיבה. שינוי תפיסתי של המורה. שינוי בשאלות שמורים שואלים את תלמידיהם או למעשה לא שואלים אותם...אלא מפנים אותם אל המקורות שיעזרו להם למצא תשובות או דרכים חדשות. הסרט מתמקד בתפקידו של המורה כמתווה דרך ומוביל. המורה הוא מתווה, מעורר מוטיבציה, יוצר סקרנות, מעודד חשיבה ולמידה. לא שואל את תלמידיו שאלות ומחכה שיענו אלא מבקש לדעת מה מעניין אותם ומשם ניגש ללמד את מה שמעניין ומסקרן.  כולי תקווה שהשינוי התפיסתי המהותי הזה אכן יקרה בסופו של דבר. לחפש את הסקרנות והמוטיבציה ללמידה, ברגע שנגיע לשם תיהיה למידה מתוך הנאה ותתקיים הפנמה וחשיבה.

התפתחות מקצועית של מורים הבונים משימות מתוקשבות

מחקר בריטי חדש מגלה כי מורים העוסקים בהבנייה, ארגון ובפיתוח משאבי למידה בסביבה מתוקשבת מתפתחים וצומחים מבחינה מקצועית ופדגוגית יותר ממורים אחרים בסביבה מסורתית של הוראה כהעברת תכנים. המחקר מבוסס על ראיונות עם 16 מורים בבתי ספר יסודיים אשר היו מעורבים  בפיתוח  חומרי למידה מתוקשבים  לכיתה. כעוגן לבדיקת הלמידה המקצועית של המורים  שימשו רכיבי רפרטואר תפיסת הידע הפדגוגי-טכנולוגי Technological Pedagogical and Content Knowledge .

ממצאי המחקר מצביעים על כך התפתחות הידע של המורים הייתה בו-זמנית גם בתחומי התקשוב וגם בתחומי הפדגוגיה והיא נמצאה כמשמעותית. המחקר ממליץ על שילוב מורים בבתי ספר יסודיים בפיתוח חומרי למידה קוריקולריים כאמצעי להתפתחות מקצועית, הנעת מורים ולהשבחת ההוראה בכיתה.

למאמר

למעשה ברגע שעלינו כמורים ליצור מהחומר שעלינו משימה כלשהי על אחת כמה וכמה משימה מתוקשבת עלינו לעבור תהליך של עיבוד, לעבד את המידע, לחשוב איזה כלי  או כלים יאפשרו להפיק את המיטב, להציג חלק מהמידע בצורה יצירתית ולשלוח את תלמידנו למצא חלק נוסף מהמידע, לשם כך עלינו לוודא שמידע כזה קיים לאתרו ולבדוק את איכותו. אי אפשר לדרוש מילדים להעריך מידע לפני שביצענו את התהליך בעצמנו. לשם כך עלינו לקרא עוד ועוד מידע ולהפנות לאתרים הטובים ביותר, המתאימים לגיל תלמידנו ולשם כך עלינו לעשות עבודת הכנה מקיפה. כמו כן עלינו הכיר את הכלים המתוקשבים ואת היתרון והחסרון של כל אחד מהם ואז להפנות את התלמידים לבצע את הסינתזה והצגת התוצרים בכלי המתאים ביותר, אין ספק שכל העיסוק והעיבוד הללו מחייבים את המורה למידה מעמיקה, ובמקביל הוא "מרויח" פיתוח מקצועי ותלמידיו מקבלים הוראה משופרת, היוצרת מוטיבציה ללמידה. כך כולם יוצאים נשכרים.

אם דף הפיסבוק שלנו היה מתעורר לחיים

אם דף הפייסבוק שלנו היה קם לחיים
בדף הפייסבוק תמונות ומשפטי מפתח שכותבים החברים, מקפלים בתוכם חיים שלמים
האם דף הפייסבוק חוטא והופך אותם לפלקט? או להפך מייצג בקיצור את מה שאנחנו רוצים לשתף אם חברים?
שאלה אתית ? חברתית?

מהי יצירתיות ? ד"ר קן רובינסון

לפני כמה שבועות כתבתי כאן על כתבתו של ד"ר רובינסון "למצא את האלמנט"
מצאתי את הסרטון הזה בהרצאות של ted בו מציג הד"ר את הטענה שלו על ריבוי אינטליגנציות והעולם שלנו כיום- בניגוד למה שהיה בעבר, ולתפקידו של החינוך בהתאם. מרתק, מצחיק ומעורר מחשבות רבות על התנהלותינו מול ילדינו ומול תלמידנו.  אני עדיין מחנכת את ילדיי הפרטיים שבלי לימודים קשה להתקדם בעולמנו. קשה למצא עבודה, קשה להתפרנס האם זה נכון? אולי התפיסות שלי מבוססות על העולם הישן בו אנחני גדלתי. אני שעדיין עובדת באותה עבודה כבר 20 שנה. היום מחליפים עבודות, משנים מקומות  ולא נשארים כל החיים במקצוע אחד...
אני חושבת בכל זאת  שלימודים הם מפתח להרבה דלתות. מאפשרים התקדמות ומאפשרים בהמשך לבחור ולשנות וככל שיהיו בידיהם יותר "מפתחות" יהיה להם יותר קל להתקדם. טענתי היא שככל שיש לך יותר ידע אתה יותר חופשי לבחור. נכון שיש הרבה ילדים ומבוגרים שהמדידה במדדים של בית הספר פוגעים בבטחונם בית ספר מודד ילדים בצורה חד ערכית ולכן חוטא לילדים רבים. ולא מאפשר להם להיות גאים בכשרונות שלהם לפתח אותם ולהתקדם בהם. ההכנה של בית ספר את תלמידיו לחיים, שזו מטרה חשובה שעליה הוא מצהיר, בהחלט לא מתממשת בהרבה מקרים.
לשמחתי הרבה ילדיי לומדים בתיכון שנקרא "מדעים ואומנויות" למזלי הטוב שניים מילדיי בחרו במסלול המדעי כיון שהוא עניין אותם והם הרגישו במסלול זה מאותגרים והצליחו בו מאד וילדתי הצעירה החליטה ללכת למסלול האמנותי, שהוא התחום החזק אצלה במיוחד והיא מתחילה עכשיו לעסוק באמנות ובעיצוב. אני חושבת שמגוון כזה המאפשר לכל תלמיד לבחור מסלול לפי נטיית ליבו ועדיין מקנה להם את התעודה הנדרשת כדי להתקדם בהמשך (זה עוד לא השתנה...) משפר את השגת המטרה - הכנה לחיים.

האם אנו מכינים אותם לעולם ?

האם אנו מכשירים אותם לעולם של היום ושל מחר או מקנים להם מיומנויות של אתמול?
בעבר היו פסי ייצור אנשים עמדו לאורכם ועשו כל אחד את חלקו ויחד יצרו משהו משותף בשיטה של סרט נע.
גם היום עובדים יחד וכל אחד מומחה בתחומו אבל הכישורים הנדרשים אינם אותם כישורים שנדרשו אז. 
בכתת הלימוד ישבו תלמידים מאחורי שולחנות מסודרים בטורים, העולם השתנה - כמות המידע הקיים זמין עצומה, העולם התפתח והכיתה? נראית אותו דבר...כמעט. האם אנו מכשירים את תלמידנו לעולם אליו יצאו בסיום הלימודים? זו השאלה שעלינו לשאול את עצמנו.

ניבוי הצלחת תוכנית התקשוב

על הצלחה ומשמעותה

בדקנו מהי הצלחה בתהליך שאנו מקיימים. במקרה שלנו הצלחה בתהליך ההטמעה של התיקשוב, הצלחה ביצירת שינוי משמעותי בדרכי למידה והוראה, לא משנה מה אנחנו בודקים - מתי נגדיר את התהליך כתהליך מוצלח או לא? ולכן התחלנו בבדיקה של מהי הצלחה
בסרטון יש הסבר מעניין להגדרה של מה יגרום להצלחה של תהליך. הסרטון מדבר על מחוייבות לתהליך + ביצוע =הצלחה
לטענתו המחוייבות חשובה לא פחות מהביצוע אולי אפילו יותר. הוא גורס כי כל קושי העומד לפנינו למעשה בודק את מחוייבותינו לתהליך וכל התגברות עליו והמשך ביצוע מעיד על המחוייבות  ואלה יביאו להצלחה.
לכן כדי להצליח עלינו למדוד בכל שלב ביצועים ואת מידת המחוייבות שלנו והאם קשיים טכניים או התנגדויות יגרמו לנו להרים ידיים ולוותר, או דווקא יצרו אצלנו מוטיבציה גדולה יותר להעביר את המסר ולגרום לשינוי.

ילדי האינטרנט לא רק באינטרנט

אין ספק שהבילוי של בני הנוער השתנה. הם יכולים לשבת יחד ולשחק כל אחד בסלולרי החכם שלו ועדיין לבלות יחד. הטכנולוגיה בשבילם היא חלק בלתי נפרד מהחיים. כדי לשמוע מוסיקה לא חייבים גיטרה..יש מוסיקה בכל סלולרי, באיכות מעולה, יש שם משחקים, אינטרנט, אפשר לבדוק כל דבר מייד: מתי יגיע האוטובוס, איזה סרט מוקרן באיזו שעה, איזו מסעדה פתוחה..... הכל נגיש, זמין, וקיים בכף ידו של כל אחד מהם. הרבה פעמים הם יושבים יחד וכל אחד בשלו. יש גם תחרות באיזה שלב כל אחד במשחק....בסלולרי כמובן.

עד לאן מגיעה הטכנולוגיה?

בכתבה המצורפת נראה שאין גבולות לטכנולוגיה. הבחור בנה אתר אינטרנט להנצחת אימו. אתר שהוא דינאמי ומשתנה ואת הקישור לאתר העלה בקוד למצבה. לכאורה זוהי הליכה לקיצוניות, אבל בראייה מפוקחת יש כאן קישור אמיתי וחיבור למציאות של ימינו המאפשרת לו לעדכן את ה"מצבה הדינאמית" שיצר עבור אימו. בהתחלה הופתעתי מהכתבה והמעשה נראה לי מוגזם אבל במחשבה שנייה ושלישית נראה כי אפשר להתחבר לרעיון, תהליך האבל גם הוא משתנה והבחור יכול להנציח את אימו בהתאמה לתהליך שהוא עובר עם האובדן והזיכרון.

זיכרון דינמי: ישראלי שילב QR Code בקבר אמו

מאת גל מור פורסם ב- 17.7.2011 בשעה 8:52

שימוש ייחודי ב-QR Code למטרות הנצחה. בעקבות מות יהודית מדן בחודש יוני השנה, בנה, יואב, לא הצליח להחליט מה לכתוב על המצבה שלה. לאחר התייעצות עם המשפחה חשב מדן, בוגר הטכניון ומנהל בתחום הטכנולוגיה הרפואית, על פתרון טכנולוגי מקורי: לשלב QR Code בקבר האם בחיפה.

ה-QR Code נחרט באמצעות לייזר ומעוגן למצבה מאחורי שכבה של זכוכית. מבקרים בקבר יכולים לסרוק את ה-QR Code באמצעות הסמרטפונים שלהם ולעבור לאתר הנצחה שהקים מדן לאמו. האתר, בניגוד למצבה, יתעדכן בסיפורים וזיכרונות מהאם. “לא ידעתי מה לכתוב על המצבה וממילא אי אפשר לכתוב הכל”, אמר מדן לאתר Mashable, “שילוב QR Code מאפשר למבקרים בקבר להתחבר לזיכרון דינמי שישתנה עם הזמן”.

ראו גם: קעקוע ה-QR Code הראשון בעולם

מדן מקווה שעם הזמן ה-QR Code ואתר ההנצחה המקוון יסייעו בטיפוח זיכרון חי ועשיר של אמו לאורך דורות. “חששתי מה יקרה בעוד 20 או 40 שנים, איך יזכרו אותה”, הוא אמר, “רציתי לחבר את הזיכרון למקום שלא שוכח”.

מדן מאמין שאנשים נוספים יאמצו בעקבותיו את הרעיון ויסייעו לזיכרון של יקיריהם להפוך לדינמי. עם הזמן אדם נזכר בעוד ועוד פרטים על יקיריו, הוא אומר, ה-QR Code הופך את המצבה לזיכרון חי ועשיר כך ששום פרט לא יישכח. היישום אמנם חדשני אך אפשר רק לקוות שטכנולוגיית ה-QR Code תישאר רלוונטית גם בעוד 40-50 שנה.

מהי אינטראקטיביות

אינטראקציה (מילון אוקספורד האנגלי), פעולה או השפעה הדדית של בני אדם או דברים, אלה על אלה אינטראקטיביות היא קיומם של פעולה ותגובה בעת ובעונה אחת.באינטראקטיביות המשתמש הוא אקטיבי ויש לו את היכולת ליצור אינטראקציה.יש בין הצדדים הידברות, הידודיות.האינטראקטיביות מאפשרת תקשורת אישית, בזכות האינטראקציות אפשר לדעת מי יושב מולנו, מה הוא אוהב, כלומר למעשה יוצרת האינטראקטיביות פרסונליזציה.

למדנו היום בקורס על אינטראקטיביות התפתח ויכוח : האם כל אינטראקציה היא אינטראקטיביות. אני הולכת עם המחשבות כבר כמה ימים. התחלתי לחפש מידע ודעות שונות על הנושא, הגדרות וניתוח המושג "אינטראקטיביות"
שרונה כרמל נצר כותבת:
(מנכ"לית כרמל אינטראקטיב מדיה המתמחה בפיתוח פתרונות תוכן חווייתיים וטכנולוגיים לשיווק, הדרכה ותערוכות.) : חשוב להבחין בין שני מושגים דומים: אינטראקציה ו-אינטראקטיביות.
בכל תרחיש אינטראקטיבי מתקיימת אינטראקציה אך לא בכל מצב בו קיימת אינטרקציה מתקיימת אינטראקטיביות. משמעות המושג "אינטראקציה" היא "לבוא במגע" בעוד משמעות המושג "אינטראקטיביות" היא הפעלה הדדית.
דוגמא קלאסית לתרחיש אינטראקטיבי היא דיאלוג. דו-שיח מייצג את התפיסה שבו תגובה גוררת תגובה במעגל אין סופי. לעומת לחיצה על כפתור בטלוויזיה בה אנו באים במגע עם חפץ אבל לא מופעלים בחזרה, רק מפעילים.
בכל פרוייקט צריך להחליט האם אנו מייעדים את קהל היעד שלנו להיות משתמשים או משתתפים.
בעזרת כלים אינטראקטיביים הפועלים על פלטפורמות טכנולוגיה הבנויים באופן מעניין חדשני, וחוויתי ניתן לרגש, למשוך, לרכז להפעיל ולשכנע קהל מבקרים אשר מגיעים לאירועים ליצור "דיאלוג" עם המוצר או שרות שאותו אנחנו מעוניינים לשווק. פעילויות ומשחקים אינטראקטיבים יהיו תמיד גורם משיכה חזק ביותר.


מהדברים הללו אני מבינה שאינטראקטיביות אינה רק אינטראקציה אלא הדגש הוא דווקא על האקטיביות =  פעלתנות המעשה, הפעולה שיש ליצור ולהגיב על פעולה אחרת הן החלק החשוב והמרכזי ב"אינטראקטיביות". 

מהי אינטראקטיביות

בעקבות דיון שנערך בכתה , ובו התווכחנו על משמעות המושג, התחלתי לחפש חומרים בנושא ואני מקווה להגיע למסקנות שיבהירו לי אותו.
מצאתי מספר מאמרים העוסקים באינטראקטיביות, אערוך סקירה שלהם ואני מקווה שאצליח להגיע להגדרה מדוייקת כמה שאפשר.
 אינטראקטיביות בדיווח

במאמר יש ניסיון להגדיר את המושג אינטראקטיביות וזיהוי מאפיינים של החוויה האינטראקטיבית. "בניגוד לתקשורת קווית וחד סטרית, כמו: כמו עיתון מודפס, רדיו וטלוויזיה בעידן שלפני הדיגיטאלי,  תקשורת מתווכת מחשב ואינטרנט פתחה אפשרויות רבות לתקשורת אינטראקטיבית, המאפשרת שיחה ותגובות הדדיות,  בין יחידים ובין רבים, באמצעות: האי-מייל, הצ'ט, ה-  ICQהפורום והטוקבק.  תקשורת זו יכולה להיות סינכרונית   ו/או א-סינכרונית ולאפשר תגובה מאוחרת בהתאם לבחירת המגיב ולפורמט הספציפי (פורום, טוקבק, אי-מייל). היא מכילה את כל צורות הביטוי (מילים, תמונות, קול, וידיאו), מאפשרת קישורים לקבצים אחרים הקיימים ברשת ולעיתים גם לקבצים הקיימים במחשב המשתמש, היא יכולה להיות גלויה ואנונימית, פורמאלית וספונטאנית, היא יכולה לפנות ליחיד ולרבים".
המיקוד הוא הטכנולוגיה כיון שהיא זו מאפשרת לכל זה להתקיים: "כי גלומה בה הבטחה דמוקרטית וכי היא לעיתים בלתי צפויה, קשה לניהול יעיל ובלתי אפשרית לשליטה מוחלטת". זו הבעייתיות הרבה שיש לנו במערכת החינוך עם הפעילות האינטראקטיבית, אנחנו כאנשי חינוך לא יודעים מה יקרה ולא יכולים לצפות לאן תוביל אותנו האינטראקטיביות. אי אפשר לצפות או לתכנן את מה שיקרה.

למצא את האלמנט / ד"ר קן רובינסון

למצוא את האלמנט
כתבה שפורסמה ביום שישי בעיתון ישראל היום.
מדברת על "המקום הנכון שממצה את יכולותיהם של האנשים ובו הם מרגישים הכי עצמם" ד"ר קן רובינסון, מומחה לחינוך באמנויות, מבקר בחריפות את מערכות החינוך המקובלות.

דגלים אישיים

 סיימנו את העבודה על האתר שלנו בגוגל סייט ביצירת אלבום שיתופי ובו יופיעו הדגלים האישיים. מצאתי את האפשרות לפרסם את השינויים שיקרו באלבום בבלוג שלי..אבדוק בהמשך אייך זה עובד ואם אפשר לעשות קישור מיחידת הלימוד הכללית שיתופית לעבודה אישית שתופיע בבלוג אישי או לחילופין בבלוג שיתופי ובו יועלו הנימוקים וההסברים של כל אחד לעיצוב התמונה שלו... יהיה מעניין....:)

סיימתי את ההשתלמות "מחשב לכל מורה"

סיימתי השתלמות של 30 שעות, שהעברתי בבית ספר במסגרת "מחשב לכל מורה". העברת השתלמות בחדר מורים היא משימה לא פשוטה, הדורשת התייחסות לדיפרנציאליות של הלומדים, לעומס העבודה שיש עליהם ולקשיים שלהם במהלך העבודה היומיומית.
בהשתלמויות מורים  בית ספריות, בהן חדר המורים כולו מחוייב להשתלם  מתעוררים מספר קשיים.
שילוב המחשב בהוראה, מגיע לעיתים כ"הנחתה" על המורים כצוות, בחדר מורים הם מקבלים את ההודעה והצורך בהשתלמות כמטלה שיש לבצע. הלמידה נעשית מיד לאחר סיום הלימודים כשהם, יותר נכון הן מוטרדות עדיין מקשיי היום, ממה שעבר עליהן בכיתה, אחרי 5 או 6 שעות בהן הן לימדו, טיפלו בבעיות ובילדים בכיתה. ישר משם הן הולכות לחדר המורים ללמוד בעצמן. ברוב המקרים יש לפני הלימדוים ישיבת צוות בהן המנהל/ת מודיע/יה הודעות והרבה מטלות נערמות... ואז מתחילים ללמוד. התנאים הפיסיים לא מאד נוחים, לא לכולן יש חיבור למטען ומקום להניח את המחשב הנייד. למרצה (אני..) לא תמיד יש מקרן ו/ או תוכנת שליטה ולוקח זמן למקד לרכז ולהתחיל לעבוד. יש בין המורים הבדל גדול ברמה ובשליטה במיומנויות וכמובן ברצון ללמוד ויותר מכך בחשיבה ובהבנה בצורך ב"כלי" הזה לצורך ההוראה. הרבה מורים ותיקים וצעירים לא משוכנעים בצורך וביתרון היחסי שיש להכנסת המחשב לכיתה. לא כולם בטוחים שזו הדרך הנכונה ורואים הרבה חסרונות בשימוש בו. הרבה זמן בהרצאה שלי מוקדש לשיכנוע בצורך, יצירת מוטיבציה לשינוי ורק אז אפשר להתחיל לעבוד. אני מציגה אתרים מעניינים שיכולים להיות להם שימושיים ותוכנות שיש בכל מחשב כדי ליצור משימה לפתיחת נושא או סיכומו שיהיה מעניין ובעל ערך מוסף להוראה. אני מאד אמפטית למורות בהשתלמות ומאד מבינה מאיפה הן מגיעות ולאחר השתלמות שלמה גם מקבלת פידבקים ועבודות שמוכיחות שאכן כדאי להמשיך ולהכשיר מורים, יש הרבה מורים שמתחברים לעניין ועם הנחייה ועזרה נגישה יוצרים שינוי משמעותי  וזה נותן סיפוק אמיתי.

בניית אתר שפה

במסגרת תפקידי כמדריכת תקשוב, בפסג"ה רחובות, הקמנו אתר.
בתוך האתר הקמנו אתרי משנה, בתחומי דעת מרכזיים, אחד מהם הוא אתר השפה. כיון שהוא נמצא בתוך האתר של מרכז פסג"ה רחובות הוא נקרא "ברחובות השפה" 
מדריכות השפה המחוזיות ומדריכות השפה בפסג"ה התגייסו ואספו חומרים, חשבו וריכזו קישורים ופעילויות ואותן ריכזנו לאתר זה. אני מלווה אותן בנושא התיקשובי, בבנית האתר מבחינה טכנית, אך גם בשיקולי סידור התפריטים, מיון וארגון החומרים. העבודה בצוות מקצועי מפרה ומעוררת הרבה מחשבה. מאפשרת ליכולות הטכנולוגיות לשרת את הפדגוגיה ולקרב את כל המורים העוסקים בתחום לחומרים שיש ברשת, להציג בפניהם אפשרויות שמציעה הטכנולוגיה לטובת שיכלול ההוראה והתאמתה לעולמם של התלמידים. המחשבה היא כל הזמן - מה יש לנו לתת למורים מבחינת פיתוח מקצועי שאין במקומות אחרים. זהו אתגר לא פשוט שאני בטוחה שהצוות המאד מקצועי של מדריכות השפה יעמוד בו בכבוד. כייף ללוות תהליך כזה הוא יחודי ויכול להוולד רק משיתוף פעולה מאד הדוק .

הגוגל סייט

העבודה בגוגל סייט היא עבודה מאתגרת ביותר
הסביבה מאפשרת לצרף אליה את כל כלי ה web2 שיש בגוגל.
העבודה על האתר דרשה שינויים רבים וכל תזוזה בתוכו היתה לא פשוטה.
הכלים הם כלי עיצוב נפוצים אך אפשרויות העיצוב די מוגבלות ושינוי בדבר אחד משפיע על כל המרכיבים של אותו דף.
שיתוף הפעולה בבניית האתר עם חברותיי לצוות היה מאד מועיל ומפרה היתה חשיבה משותפת, התדיינות על כל עמוד, כותרת ותוכן של דף. מצאנו את עצמנו עובדות, עורכות ומוסיפות, משנות ויוצרות אתר משלנו. יצרנו כפתורי תוכן וכל פעם מצאנו עוד מקורות מידע שעיבו את האתר שלנו.

שילוב של הדברים שאני אוהבת

טיולים הם אהבה גדולה שלי, גיליתי אתר שמשלב טכנולוגיה ותקשוב עם טיולים.
אתר המאפשר להוריד הדרכות כקבצי קול, מלוות במפות ודף הסבר.
מורידים את הקבצים לmp3 מדפיסים את המפה ומוכנים ליציאה לטיול
מים צריך להביא בבקבוק ...לא וירטואלי
שילוב מושלם של טכנולוגיה והמציאות בחוץ
שלא יגידו שהמחשב גורם לנו להיות פסיביים
אז הנה הקישור ואתם מוזמנים להנות מטיול בהדרכה עצמית

השתלמות מוסדית - אוריינות המאה 21

אני מדריכה בהשתלמות  "מחשב לכל מורה". השבוע במפגש, הבאתי כלי חדש שנקרא מצביעונים.
ערכת הצבעה בה משתמשים לבחור תשובה נכונה מבין כמה אפשרויות המועלות במצגת (שאלות רב- ברירה).
הנושא היה "תחדישי השפה העברית". המורים מאד התלהבו מהאפשרות, להפוך את השיעור לאינטראקטיבי. קיימנו דיון על היתרונות והחסרונות של הכלי והשימוש הטכנולוגי. הכיתה הופכת מאד דינאמית, היתה התלהבות רבה ושיתוף פעולה של כל המשתתפים בשיעור. יש אוירה של חידון או תחרות למרות שכל אחד יודע מה הוא הצביע ואם צדק. בסיום השאלה עולה על המסך דיאגרמה של התפלגות התשובות...גילינו שלא תמיד הרוב צודק...
גם לתלמידים בכיתה הבאתי את המצביעונים, והפעלתי מצגת בנושא של יום העצמאות.
בכיתה היתה התלהבות רבה, היה לילדים קשה להצביע ולבחור תשובה בלי לשתף את חבריהם בבחירה.
הם מיד נכנסו ל"תחרות" והיה להם חשוב מאד לדעת אם צדקו וכמה מהם צדקו.
הראתי למורים כמה קל להפעיל את ה"טכנולוגיה" והאמת שגם אם אין את הערכה היקרה בבית הספר, אפשר ליצור שיעור מקוון עם מצגת ובה שאלות רב- ברירה ולקיים עליהן דיון גם בלי המצביעונים.
המצביעונים לא מתאימים לכל פעילות וחשוב לא להשתמש בהם יותר מדי. השימוש בהם, לדעתי, מעורר עניין והשתתפות פעילה של התלמידים - למידה פעילה, כפי שכבר דיברנו היא למידה שמשאירה חותם, בהתלמיד הוא חלק ממנה ולכן גם רוכש ומבנה ידע. אפשר לתת לתלמידים ליצור את השאלות ולאפשר להם ללמד. המחקר מראה שדברים שאנו מלמדים אנחנו זוכרים יותר טוב מכל דבר אחר. המצביעונים הם אכן כלי וכלי בלבד השימוש בו צריך להיות בצורה חכמה, וכמו תמיד - הכלי לא מחליף את המורה להפך -מקום המורה נשמר הוא המחליט כיצד ישתמשו בכלי ומתי. תפקידנו להכיר למורה עוד ועוד כלים כדי להגדיל את ארגז הכלים שלו ולאפשר לו לשלוף את הכלי הנכון בזמן הנכון. 
מבחינת הערכה- המצביעונים הם כלי הערכה מסכמת, אם ישתמשו בהם רק בסיום התהליך לסיכום הידע, אך אפשר להשתמש בהם גם במהלך הלמידה ו / או בנוסף לכלי ההערכה אחרים.


למצגת תחדישי השפה העברית - באתר"ברחובות השפה" - אתר בנושא שפה, שאני מקימה יחד עם מדריכות השפה במרכז פסג"ה רחובות

הרצאה מעניינת

הייתי השבוע בהרצאה מעניינת של איציק גרשון.
הקהל היה מורים ומדריכים  בתוכנית כתו"ם - תוכנית בה לכל תלמיד יש מחשב נייד וכמובן גם למורים.
המטרה להפוך את המחשב לכלי שימושי בתהליך ההוראה- למידה 

מתוך אתר התכנית :  תכנית מחשב כתו"ם מתבססת על חזונו של פרופ' חיים הררי, יו"ר מכון דוידסון לחינוך מדעי שהינו הזרוע החינוכית של מכון וייצמן –  "מחשב נייד בילקוטו  של כל תלמיד ומורה."
"כל חייל נושא בתרמילו את שרביט המרשל, כל תלמיד נושא בילקוטו את מחשב המחר."
החברה המודרנית נתונה בתהליכי שינוי מתמיד וחשופה למציאות דינאמית וקצבית. לא בכדי הוטבעו מטבעות לשון של
"חברה עתירת ידע", "מהפכת המידע", "אוטוסטראדת המידע". אנו נמצאים בעיצומה של מהפכת המידע. המחשב,
הפך זה מכבר לעובדה קיימת. יבוא יום וכל תלמיד בישראל יגיע לבית הספר, כאשר מחשב נייד מסוג זה או אחר בילקוטו
וישמש ככלי עבודה שגרתי בכל המקצועות. זה יקרה אם נרצה בכך אם לאו. מציאות זו תופסת תאוצה גם בארצות אחרות.

הסביבה הבית ספרית המקובלת מאפשרת נגישות מוגבלת למשאבי המחשב במעבדת מחשבים בהיקף של כשעתיים
שבועיות. תכנית כתו"ם, משנה את היחס של "מספר תלמידים למחשב" בבית הספר מיחס של מחשב ל- 10 תלמידים
ליחס של 1:1. השינוי, שעיקרו  מחשב נייד זמין להוראה וללמידה, מתחולל גם בארצות אחרות תחת  הכותרת
"UbiquitousLearning" דהיינו, למידה בכל זמן ובכל מקום.

בהרצאתו  הציג גרשון תוכנות חינמיות המאפשרות לעבוד באינטרנט ומיועדות למורים ולתלמידים,
תוכנות הנותנות כלים נפלאים ופשוטים להעשרת התוצרים והלמידה. מאפשרים עבודה נוחה וקלה ונגישות לכלים שאינם קיימים בדרך אחרת בכיתה. סביבת הלמידה-הוראה שמאפשר המחשב היא קודם כל רבת חושים ומאפשרת בכיתה גם קול וגם תמונה, כלים שאינם נגישים ללא המחשב. 
1. כלי לחיתוך מוסיקה - קבצים של mp3
2. אתר לחפש קבצי קול שימושיים
3. אתר לחיפוש תמונות

חזון אחרית הימים? כבר לא...

כל כך הרבה זמן חיכינו והדברים מתחילים להופיע בשטח ובהצלחה רבה
לכתבה ב y-net
במקום לוח וגיר - מחשב, מקרן ומצביעונים
ולא רק האמצעים גם הדרך שונה

חינוך בעידן החדש?

אני מדריכה בפרוייקט של "מחשב לכל מורה" בבתי ספר שונים : ברמלה ובשוהם.
יש חשיבות רבה להכנסת המחשב להיות חלק בלתי נפרד מארגז הכלים היומיומי של המורה
וזו מטרת התוכנית - משרד החינוך מגדיר את הכשרת המורים כאוריינות המאה ה 21 .

מהערוץ של הנשיא שמעון פרס, טקס קבלת פרס נובל לשלום

גוגל ישראל מציגה: ערוץ לכל ח"כ ביוטיוב

ערוץ יוטיוב לכל חבר כנסת - כתבה
גם בכנסת הבינו את הכוח של  ה web 2
ומתחילים להשתמש בכלי שפתח עבורם גוגל.
קורה ממש עכשיו
לסרטון
לנשיא המדינה - שמעון פרס כבר יש

מהו בלוג בשבילי??..

בחינוך, בחיי היום יום אני הרבה לבד,
מלמדת, מכינה חומרים לכיתה ולהשתלמויות מורים.
מדריכה ילדים ומבוגרים והעיסוק בטכנולוגיה הנעה
 קדימה במהירות יוצרת תחושה שיש הרבה מה להראות
 אבל יש גם המון מה ללמוד ולא תמיד יש איפה.
הבלוג נותן במה להציג תובנות וקישורים מעניינים,
שמוצאים במהלך השיטוט באינטרנט.
יש כאן מקום להציג אותם בתוספת של חיבור לחיי היום יום.
אשמח אם אוכל ליצור מקום בו אוכל לשמוע דעתם של
אחרים, לקבל משובים, תובנות אחרות ונוספות ועוד
חידושים מעניינים.
מקווה שאצליח לעמוד בקצב הארועים.